רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים

בעת האחרונה מוגשות יותר ויותר תביעות רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים, זאת לאור העובדה שענף רפואה זה חווה תמורות משמעותיות. כך, למשל, ניתן כיום לבצע טיפולי שאיבת שומן, מתיחת בטן, קיצור קיבה, השתלות שיער, הצרה והגדלה של איבר המין ועוד. טיפולים אלו נוספו לניתוחים הפלסטיים השכיחים יותר כגון: ניתוחי אף, חזה, טיפולי לייזר בעיניים וכדומה.

בשל ריבוי התביעות בתחום, מן הראוי לעמוד על המאפיינים הייחודיים לכל תביעות רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים. ראשית, להבדיל מניתוחים כירורגיים שמבוצעים במטופל על מנת להציל את חייו, הטיפול הפלסטי הוא טיפול קוסמטי שאין בו כל צורך רפואי דחוף. אשר על כן, בתי המשפט ראו לנכון לעלות את הרף בכל הנוגע לחובת הזהירות המוטלת על המנתחים הפלסטיים. עליית רף זו באה לידי ביטוי בכך שעל הרופא המנתח לפרוס בפני המנותח הפוטנציאלי את כל האינפורמציה הרלוונטית לניתוח הספציפי, לרבות הסיבוכים הכרוכים בו (כולל סיבוכים שהסיכוי להתממשותם הינו נדיר) ואפשרויות הטיפול האחרות העומדות בפני המטופל.

יתר על כן, בשל העובדה שענף הרפואה הפלסטית הינו ענף שמתחדש מתקופה לתקופה, על רופא שבוחר בשיטת טיפול חדישה יחסית להסביר זאת למנותח לפני הניתוח, תוך שהוא מאפשר לו לבחור בין שיטה זו לשיטה שהייתה נהוגה קודם לכן. מנתח שלא פעל כאמור, יישא באחריות לנזקיו של המנותח ובית המשפט יכיר בכך שהניתוח הפלסטי בוצע במטופל ללא שנתקבלה הסכמתו המושכלת לכך.

בהקשר זה חשוב לציין כי גם במידה וחלופת הטיפול פורטה במסגרת טופס ההסכמה עליו חתם המנותח לפני הניתוח, הרי שעדיין חלה על הרופא חובה להסביר למנותח בעל פה אודות שיטת הטיפול החדשה וחלופות הטיפול העומדות בפניו. בתי המשפט כבר פסקו לא פעם כי המנתח הפלסטי הפר את עיקרון ההסכמה מדעת של המטופל בגלל שלא מסר מידע בעל פה אודות חלופות הטיפול, זאת על אף שטופס ההסכמה לניתוח עליו חתם המטופל מנה את אותן חלופות.

על הקשיית העורף של בית המשפט במקרי רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים ועל הצבת רף חובת זהירות גבוה ניתן ללמוד מפסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב – יפו, אשר פסק פיצוי בסך של עשרות אלפי שקלים לגברת רותי שהינו, בגין הפרת עיקרון ההסכמה מדעת. במקרה דנן הגיעה המטופלת למרפאה פלסטית על מנת לבצע השתלת שיער והרופא החתים אותה על טופס הסכמה לניתוח במסגרתו מפורטים הסיכונים האפשריים שעלולים להתרחש במהלכו ובעקבותיו. בית המשפט בחן את טופס ההסכמה וקבע כי הרופא הפר את חובת הזהירות כלפי המנותחת פעמיים: ראשית, הוא לא הסביר לה בעל פה אודות אותם סיכונים המפורטים בטופס ההסכמה ושנית, התאריך המופיע בטופס הינו התאריך שבו בוצעה בה השתלת השיער, כך שבכל מקרה לא ניתנה למטופלת האפשרות לעכל את המידע שנמסר לה ולגבש את הסכמתה מדעת לביצוע הניתוח (ראה/י ת"א 56906/05 שהינו נ' קלאס קליניק).

מקרה נוסף שיכול להוליד תביעת רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים מתרחש כאשר האופן שבו בוצע הניתוח חורג מהסדנדרט הרפואי המקובל, כאשר במצבים אלו על התובע להראות כי רופא סביר אחר ב"נעליו" של הנתבע היה פועל אחרת.

נגרם לכם נזק עקב רשלנות רפואית בניתוח פלסטי ? רוצים לבחון ולהעריך את סיכוי תביעתכם על ידי עורך דין רשלנות רפואית הבקיא בתחום ?

פנו אלינו באמצעות טופס יצירת הקשר המופיע באתר, ואנו נשוב אליכם בהקדם האפשרי.