האם סירובו של בי"ח להעניק טיפול רפואי לחולה שהגיע אליו ללידה מהוה עוולה של רשלנות רפואית? האם חלה על רופא חובה מוגברת לערוך מעקב תקין עת המדובר בהריון של תאומים? אלו הן השאלות בהן עסק ביהמ"ש בתביעת יולדת, שאחת מבנותיה נפטרה במהלך הלידה, והשנייה נולדה עם פיגור שכלי ונזק מוחי קשה עקב תשניק.
ביהמ"ש המחוזי בירושלים קיבל תביעת רשלנות רפואית של תובעים ובתם אשר נולדה עם נזק מוחי וקבע כי הנתבעים, הרופא המטפל אשר לא ערך מעקב תקין, במיוחד לנוכח העובדה כי מדובר היה בהריון של תאומים, ובי"ח הסהר האדום אשר סרב לקבל את היולדת במועד בו כרעה ללדת והגיעה לשעריו, אחראים ברשלנות רפואית.
המקרה
מעשה ב- מ' אשר עת היתה בהריון ראשון עם תאומות טופלה ע"י רופא פרטי ד"ר ש'. בשבוע העשרים ושלושה של ההריון אבחן הרופא כי יש פער בין גודלן של התאומות וצייד את מ' במכתב הפניה לביה"ח הסהר האדום, תוך שהוא מסביר לה כי עליה לפנות לביה"ח בכל מצב אשר בו תחוש בכאבים או צירים או בשל כל בעיה אחרת הנובעת מן ההריון. הרופא אף ציין כי עליה לבקש כי יקראו לו עת תגיע לביה"ח.
לאחר זמן מה, בחודש מאי שנת 1996, בהיותה בשבוע השלושים וחמישה של ההריון חשה מ' כאבים ובירידתם של מי שפיר ופנתה לפנות בוקר אל ביה"ח הסהר האדום כפי שהונחתה. ביה"ח סרב לקבלה חרף העובדה כי מ' ובני משפחתה הציגו בפני מיילדת ביה"ח את מכתב ההפניה וחרף העובדה כי מ' ציינה כי היתה ירידה של מי שפיר. המיילדת אף סירבה לערוך בדיקה ובחרה אף שלא לקרוא לרופא לשם התייעצות.
כל שעשתה היה להפנות את מ' ומשפחתה לבי"ח אחר, ביה"ח מוקסאד, תוך שהיא מבהירה כי ביה"ח הסהר האדום איננו ערוך ללידתם ש ל תאומים, וכי הרופא הפרטי של מ' איננו בנמצא עקב שהייה בחו"ל. מ' הגיעה לביה"ח מוקסאד כשהיא בעיצומה של לידה לאחר שחבל הטבור אף צנח. בדיקה הראתה כי אחת מן התאומות הינה במצב עכוז ושרויה במצוקה, ואילו לב השנייה איננו פועם. התאומות נולדו בניתוח קיסרי כאשר אחת סובלת מתשניק קשה ביותר ונותרה עם פיגור שכלי מאוד קשה ושיתוק מוחין, והתאומה השנייה נולדה בלי רוח חיים.
התביעה
ההורים ובתם הגישו תביעת רשלנות רפואית כנגד ביה"ח הסהר האדום וכנגד ד"ר ש, הרופא הפרטי שטיפל באם. לטענתם ביה"ח התרשל כלפיהם בכך שמ' שולחה אל ביתה מביה"ח עת הגיעה לשם כורעת ללדת לפנות בוקר חרף הצגת ההפניה, ללא שניתן לה טיפול רפואי כלשהו, מבלי שנערכה אבחנה כלשהי ומבלי שנקרא רופא לטפל לתת יעוץ. היא טענה שכאשר ביה"ח סירב לקבלה היא נאלצה לפנות לבי"ח אחר תוך השהיית ועיכוב הטיפול בה, מה שהביא ללידת התאומות כאשר אחת ללא רוח חיים, והשנייה כאמור במצב של נזק מוחי.
כנגד הנתבע השני, הרופא המטפל, טענו התובעים, כי אחריותו נובעת מהעובדה שהתרשל בטיפולו באם במהלכו של הריונה ולא ערך מעקב הריון תקין וסביר כפי שמצופה מרופאים סבירים.
מנגד הנתבעים הכחישו את המיוחס להם. ביה"ח טען כי התובעת כלל לא הגיעה לביה"ח כנטען על ידם ולא שוחחה עם גורם כלשהו העובד שם. לחלופין טענו כי אם אכן הגיעה המשפחה אל ביה"ח הרי שעזבה מייד עת הסתבר כי ד"ר ש' אינו במקום. ד"ר ש' טען כי המעקב אחרי הריונה של התובעת נעשה באופן תקין והתובעת היא אשר בחרה לא לבצע בדיקות רבות אליהם הופנתה.
מה נקבע על ידי ביהמ"ש?
ביהמ"ש קיבל את התביעה כנגד שני הנתבעים. ראשית ביהמ"ש קבע כי ד"ר ש' אכן אחראי ע"ב רשלנות רפואית לנוכח מעקב בלתי תקין שערך. ביהמ"ש הדגיש כי אחריותו של רופא אינה רק בנוגע לקביעת דרכי הטיפול, אלא משתרעת גם על דרך הטיפול, טיבו של המעקב וקליטתם של סימני אזהרה. במקרה הנוכחי לנוכח העובדה כי מדובר היה בהריון של תאומים, המעקב שערך הנתבע לא תאם את הסטנדרטים המקובלים.
ביהמ"ש קבע כי בהיעדרו של תיעוד סדור מצד הרופא הרי נטל הראייה עובר אליו להוכחת היעדרה של התרשלות בדרך מעקב ההריון, אך הוא לא עמד בנטל. ביהמ"ש ציין כי חרף העובדה כי הנתבע צייד את התובעת במכתב הפניה הוא לא יידע איש מן ההנהלה של ביה"ח או רופא מחליף כי עליהם להעניק טיפול לתובעת עם הגיעה, וגם בכך מתבטאים מחדליו. ביהמ"ש אף קבע כי מתקיים קשר סיבתי בין מחדלי הנתבע לנזקי התובעים.
ביהמ"ש אף קבע כי ביה"ח התרשל באי קבלתה לביה"ח לצורך לידתה. ביהמ"ש קיבל את גרסת התובעים כי האם אכן הגיעה לביה"ח ושוחחה עם מיילדת, והדגיש כי גם במקרה זה היעדר רישומים מצד ביה"ח יפעלו לרעתם, באשר מקשים על התובעים בהוכחת מהלך האירועים. ביהמ"ש אף ציין מפורשות כי עת מגיע מקרה דחוף אל שעריו של בי"ח חובה על ביה"ח לקבלו ולהעניק לחולה טיפול רפואי, אך במקרה דנן נדחו התובעים ונשלחו מביה"ח לפנות בוקר חרף המצב הקריטי בו שהתה האם. ביהמ"ש ציין כי גם במקרה זה מתקיים קשר סיבתי בין מחדל ביה"ח לנזק.
עם זאת קבע ביהמ"ש כי הנתבעים נושאים רק בשבעים וחמישה אחוזים מן האחריות שכן היה על התובעים להתקשר טלפונית עם רופאם הפרטי, אז היו מבינים כי הוא שוהה בחו"ל, ועליהם לשקול פנייה מוקדמת יותר לבי"ח אחר.
תא 7513/05 (ים) ד.מ ואח' נגד ביה"ח הסהר האדום ואח'
ניתן ביום 30.4.08
תגובות אחרונות