ניתוח להסרת גידול בבלוטת התריס שהסתבך

ע"א 3900/14 פלונית נגד המרכז הרפואי הלל יפה

המטופלת עברה שני ניתוחים להסרת גידול סרטני בבלוטת התריס ובשל טיפול רשלני נפגעו כל בלוטות יותרת בלוטת התריס ונגרמה לה היפוקלצמיה  – בית משפט העליון קובע בערעור ובערעור שכנגד, כי יש להעלות את גובה הפיצוי שנקבע בבית משפט המחוזי למעל למיליון ₪!

ניתוחים רבים, נידונים במסגרת תביעות רשלנות רפואית, שכן על מנת שניתוח יעבור בהצלחה, נדרשת הן מיומנות מקצועית גבוהה, מצד המנתח והן אבחון מדויק של מצב המטופל לפני הניתוח, במהלכו ולאחריו. פעמים רבות המטופל יוצא בנזק חמור יותר מכפי אשר היה מצבו קודם הניתוח וזאת בשל התרשלות הרופאים באחד משלבי האבחון או הניתוח כפי שאירע במקרה זה.

כיצד יתכן כי בחורה צעירה עוברת ניתוח להוצאת גידול סרטני בבלוטת התריס ומסיימת את הניתוח במצב חמור יותר? האם ניתן היה למנוע את הנזק שנגרם לה?

דורית (שם בדוי) ילידת 75', עברה מספר בדיקות רפואיות ובמסגרתן גם בדיקה היסטופתלוגית אשר העלתה כי ישנו גוש בבלוטת התריסה החשוד כסרטני. במהלך הניתוח, הוסרה האונה הימנית של בלוטת התריס.

זמן קצר לאחר הניתוח, החלה דורית לסבול מירידה ברמת הסידן בגוף וצרידות. בדיקה שערכה העלתה כי ישנו שיתוק במיתר הקול הימני אשר נפגע ככל הנראה במהלך הניתוח.

בשל העובדה כי מצבה הבריאותי של דורית לא השתפר לאחר הניתוח, הוחלט כי יש צורך לבצע כריתה של האונה השמאלית של בלוטת התריס וכחודש וחצי לאחר הניתוח הראשון, עברה דורית את הניתוח השני ובו נכרתה האונה השמאלית של בלוטת התריס.

גם לאחר הניתוח השני, נמצא שישנה ירידה משמעותית ברמת הסידן בגוף, ואובחן כי בשל פגיעה בארבע הבלוטות, היא סובלת בהיפוקלצמיה.

הוגשה תביעה לבית המשפט המחוזי בגין רשלנות רפואית בניתוח הראשון והשני – מה קבע בית המשפט האם ניתן היה למנוע את הנזק בטיפול ראוי יותר?

בתביעה נטען כי הרשלנות בניתוח הראשון הייתה בכך שהרופאים המנתחים לא זיהו את בלוטות התריס תוך כדי הטיפול ופגעו בהן ובעצב החוזר. עוד נטען כי במהלך הניתוח השני, אספקת הדם של דורית נפגעה והיה צורך לבצע השתלה עצמית של אחת הבלוטות כדי למנוע את הנזק.

בנוסף נטען, כי דורית לא קיבלה את ההסברים הנדרשים קודם הניתוח לעניין הסיכונים והסיבוכים האפשריים ולפיכך, הניתוחים בוצעו מבלי שניתנה הסכמה מדעת ותוך פגיעה באוטונומיה שלה.

מנגד נטען על ידי הצוות הרפואי כי שני הניתוחים נעשו בהתאם לסטנדרט הרפואי הנדרש והמקובל, במקצועיות רבה, כמו גם ניתנו לדורית כל ההסברים הנחוצים קודם הניתוחים.

בית המשפט המחוזי בהסתמך על חוות דעת המומחים הרפואיים קבע כי לא הוכח כי הייתה רשלנות בניתוח הראשון אך עם זאת כיוון ששתי בלוטות נפגעו במהלך הניתוח הראשון, הרי דורית הייתה במצב של סיכון חריג ועל המנתחים הייתה החובה לעשות את כל הדרוש כדי למנוע פגיעה בשאר הבלוטות וזאת באמצעות השתלה של הבלוטה שנפגעה.

בית המשפט המחוזי קובע כי ההחלטה שלא לבצע את השתלת הבלוטה הינה בגדר רשלנות רפואית שכן, מדובר בהחלטה שגויה שאינה תואמת את הנהוג והמקובל בנסיבות הללו ואף סטייה מחובת הזהירות הנדרשת מכל רופא. עוד קובע בית המשפט המחוזי כי לא הייתה פגיעה באוטונומיה של המטופלת ולא ניתן לומר כי לא הייתה הסכמה מדעת לביצוע הניתוחים.

בית המשפט המחוזי פוסק אם כן כי ישנה רשלנות רפואית בניתוח השני ופוסק פיצוי בגין אובדן סיכויי החלמה בגובה של 50% מהנזק, כך שדורית תקבל במקום 1,285,000 ₪ לאחר ניכויים רק 552,500 ₪.

הוגש ערעור מצד התובעת וערעור שכנגד מצד הנתבעים בפני בית המשפט העליון – מה פסק בית המשפט העליון?

בערעור טענה דורית כי לא הוכח במסגרת הדיונים בבית המשפט המחוזי כי סיכויי הצלחת ההשתלה עומדים על 50% בלבד כמו גם אין לקבל את חוות דעת המומחה כי בפני המנתח היו רק שתי אופציות להשתיל את הבלוטה או לשמר אותה, שכן ההפך הוכח, שאין סיכוי להתאוששות הבלוטה. עוד נטען כי הייתה רשלנות גם בניתוח הראשון ולבסוף נטען כי הפיצוי והערכת הנזק לא תאמו את מצבה הבריאותי וחומרת הנזק שנגרמה לה.

מנגד נטען על ידי הצוות הרפואי, כי שני הניתוחים שעברה דורית, היו בגדר ניתוחים מצילי חיים שכן, היה לה גידול סרטני וכפי שקבע בית המשפט המחוזי לא הייתה כל רשלנות בניתוח הראשון. לעניין הניתוח השני, נטען כי החלטתו של המנתח לשמר את הבלוטה שנפגעה במקום לבצע השתלה, הייתה לגיטימית בנסיבות העניין וכי הפיצוי שניתן לדורית ע"י בית המשפט המחוזי היה גבוה מכפי שהיה עליה לקבל.

בית המשפט העליון, דן בערעורי הצדדים וקבע כי יש לתמוך בפסק דינו של בית המשפט המחוזי לעניין הניתוח הראשון לפיו לא הייתה רשלנות רפואית כמו גם לעניין הניתוח השני אשר לגביו נקבע כי הייתה רשלנות רפואית והיה צורך לבצע את השתלת הבלוטה.

עם זאת, בית המשפט העליון קובע בניגוד לפסק דינו של בית המשפט המחוזי כי סיכויי הצלחת ההשתלה הינם גבוהים מ- 50% לפיכך על דורית לקבל את מלוא הפיצוי בגין הנזק שנגרם לה ולאחר ניכוי תגמולי המל"ל נפסק לה פיצוי של 1,105,000 ₪.