רשלנות רפואית בניתוח

עברתם ניתוח ? נותר לכם נזק בעקבות טעות / מחדל מצד הצוות המנתח או גורם רפואי אחר ? ייתכן והינכם זכאים לפיצוי כספי.

העילה המשפטית של רשלנות רפואית עשויה להתעורר בנסיבות שונות ומגוונות, כפי שניתן ללמוד מפסיקות בתי המשפט, ובין היתר למשל:

– כאשר המטופל אינו מתאים לביצוע הניתוח.

– כאשר לא בוצעו מלוא הבדיקות קודם לניתוח על מנת למנוע העמדת המטופל בפני סכנה רפואית כלשהי.

– כאשר לא בוצעה השגחה ו/או השגחה מספקת של המנותח לאחר הניתוח.

– כאשר בעת הניתוח טעה הצוות הרפואי ברשומות הרפואיות וביצע ניתוח מסוג או בעל אופי שונה.

– כאשר נשכח לאחר מהלך הניתוח על ידי הרופאים המטפלים כלי / חפץ אשר שימש בידם לעזר בעת הניתוח.

– כאשר המטופל סבל בעקבות הניתוח מזיהום אשר היה צריך וניתן היה למנוע.

– כאשר המטופל לא ניתן הסכמתו המלאה לניתוח, ובכלל זה לא היה מודע לסיכונים הכרוכים בו, ולאפשרותו לבצע טיפולים אחרים / חלופיים, בעלי סיכון נמוך יותר. (על נקודה זו נרחיב להלן).

אם עברת טיפול רפואי ניתוחי ונותר לכם נזק, פנו למשרד עורכי דין אלמוג-שפירא, לו ניסיון עשיר במימוש זכויות רפואיות, לשם בירור זכאותכם לפיצוי. באפשרותכם אף לפנות אלינו און ליין בפורום רשלנות רפואית, או בייעוץ אישי וחסוי. נשמח לסייע לכם בבירור עניינכם.

כאמור, מלבד לאפשרות כי עילת התביעה תקום מכוח מעשה התרשלות אשר הסב לכם נזק,  על מנת שיבוצע במטופל ניתוח, עליו לתת את הסכמתו המלאה לניתוח, הווה אומר, כי הוא מודע לכלל הסיכונים הכרוכים בניתוח ולחלופות הטיפול הקיימות. בעגה המקצועית נהוג לכנות הסכמה זאת – "הסכמה מדעת". המטופלים אף במרבית המקרים מוחתמים על טופס הסכמה מדעת.

כבר נקבע בפסיקה, זה לא מכבר, כי בכדי שהסכמת החולה לניתוח תיחשב הסכמה מדעת, על הרופא המנתח לספק לו אינפורמציה הולמת אודות מצבו, אודות מהות הניתוח המומלץ לו ומטרותיו, אודות הסיכונים והסיכויים הטמונים בו וכן על טיפול רפואי חלופי שניתן לבצע בו, במידה וקיים כזה. מעבר לכך, החתמתו של המנותח הפוטנציאלי על טופס ההסכמה, אין בה כשלעצמה כדי להביא להתקיימותו של עיקרון ההסכמה מדעת. כך, בתי המשפט קבעו לא פעם כי על אף שהמנותח הוחתם על טופס הסכמה לפני הניתוח, הופר עיקרון ההסכמה מדעת ובהמשך לכך נפסקו פיצויים בגין רשלנות רפואית בניתוח.

גישת המשפט האמריקאי בעניין זה הינה כי יש להכיר בכך כי הרופא המנתח מקיים את חובתו במידה והוא מוסר למטופל אינפורמציה אודות הפרקטיקה הרפואית הנהוגה, בכפוף לנסיבות העניין ולכך שמצבו של המנותח אינו דומה למצבו של מטופל סביר, כך שהוא דורש סטנדרט גילוי נרחב יותר. במסגרת תביעות רשלנות רפואית בניתוח, דחו בתי המשפט בישראל את הגישה האמורה, המאמצת מודל של חולה סביר. שיטת המשפט בישראל אימצה, תחת זאת, את גישת הרופא הסביר והפרקטיקה המקובלת, לפיה על המנתח לפרוס בפני המטופל את כל הסיכונים שאדם סביר היה רואה בהם כמהותיים, בבואו להחליט האם להסכים לביצוע הניתוח.

כאשר עולה טענה על ידי תובע, במסגרת תביעת רשלנות רפואית בניתוח, לפיה הופר עיקרון ההסכמה מדעת,  שוקל בית המשפט, מצד אחד את מידת החיוניות של הניתוח וסיכוייו, ומצד שני, את מידת תדירותו וחומרתו של סיבוך אפשרי. כך, ככל שהניתוח פחות חיוני למטופל, חובת הגילוי כוללת מסירת פרטים רבים ומפורטים יותר. בהקשר זה, ההסברים הנדרשים על מנת לקבל את הסכמתו המושכלת של מטופל לניתוח אלקטיבי (שאינו דחוף ושבלעדיו ניתן לנהל חיים נורמטיביים, כגון: ניתוח פלסטי) צריכים להיות מפורטים ביותר, כך שהם אמורים לכלול גם מתן אזהרה למנותח מפני סיבוכים אפשריים, אף אם הם נדירים.

אשר על כן, כאשר יוכיח התובע כי הניתוח או טיפול רפואי אחר שבוצע בו כלל לא היה הכרחי, יציב בית המשפט רף גבוה להתקיימותה של חובת הגילוי, כאשר אי עמידה בו עשויה להוביל לקבלת תביעת רשלנות רפואית בניתוח. לא זו אף זו, רף חובת הגילוי יתגבר ככל שחומרת הפגיעה בתובע, בעקבות הניתוח, תהא רבה יותר. ודוק, ככל והתוצאה הנובעת מהסיכון הינה חמורה יותר, הרי שדי בסיכון קטן על מנת שבית המשפט יווכח כי קם הצורך להסב את תשומת ליבו של המנותח לאותו סיכון.

בתי המשפט יישמו הלכה זו כאשר עסקו בתביעות רשלנות רפואית בניתוח. כך, במקרה מסוים אושפז מטופל לצורך ביצוע ניתוח במרפק. אחרי הניתוח הידרדר מצב ידו עד שהרופאים נאלצו לכרות אותה. עובר לניתוח, לא מסרו הרופאים לניזוק מידע על קיומם של סיכונים שעלולים לצוץ כתוצאה מניתוח. על פי חוות הדעת שהוגשו לבית המשפט במקרה דנן מדובר היה בסיבוך שקורה לחצי אחוז מהמנותחים בלבד, אולם חרף נתון זה קבע בית המשפט כי המנתח התרשל כאשר לא פרס בפני המטופל כל מידע אודות הסיכון.

רשלנות רפואית בבדיקות לפני ניתוח

רשלנות רפואית בניתוח הלפרוסקופיה

חשוב גם להבין כי טענת היעדר הסכמה מדעת, גם במקרים בהם מוחתם החולה על טופס הסכמה מדעת, אינה מונעת את האפשרות כי התביעה תתקבל על סמך הטענה כי למרות שמדובר בסיכון צפוי שהובהר לחולה, הנזק נגרם עקב רשלנות המטפל.

לפיכך בכל מקרה של חשש לטיפול רשלני לאחר ניתוח, מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי במשרדו של עורך דין רשלנות רפואית.

[ois skin="skin2"]