בתי המשפט האזרחיים דנו לא פעם במקרים שבהם תינוק נולד עם נזקים חמורים למרות שבמהלך תקופת ההריון עימו לא נתגלו בעיות רפואיות כלשהן. כאשר הורים חווים סיטואציה שכזו עליהם לשחזר את הליך הלידה ולוודא כי לא הייתה רשלנות רפואית בלידה.
ישנן מספר דרכים לבצע את השחזור האמור, כאשר הדרך העיקרית הינה לבקש מבית החולים את הרישום הרפואי שתיעד את הליך הלידה. בהקשר זה יש לציין כי חוק זכויות החולה, התשנ"ו– 1996, מטיל על כל רופא חובה לתעד את מהלך הטיפול הרפואי ברשומות רפואיות, אשר יכללו, בין השאר, אינפורמציה אודות הטיפול שניתן למטופל, פרטים מזהים של המטופל, ההיסטוריה הרפואית שלו, האיבחון שנעשה לגבי מצבו הרפואי והוראות הטיפול העתידי שנמסרו לו. יתר על כן, זכותם של בני הזוג לעמוד על תוכן הרישום הרפואי האמור מעוגנת אף היא בחוק, אשר קובע כי מטפל יאפשר למטופל לעיין ברשומות הרפואיות הנוגעות לטיפול הרפואי שבוצע בו ואף ימסור לאותו מטופל העתק של הרישום, במידה ויידרש לעשות כן.
לא למותר לציין כי המידע הרפואי המצוי באותן רשומות יכול להוביל לגילוי הגורמים שהביאו ללידת תינוק הסובל מנזקים. כך, לדוגמא, הרישום הרפואי שמתעד את הלידה אמור להכיל נתונים אודות קצב פעימות הלב של העובר במהלך הלידה. ודוק, במהלך הלידה מחוברת היולדת למוניטור, אשר תפקידו לבדוק את דופק העובר. במידה והרשומות הרפואית מעידות כי העובר סבל מהאטות בקצב הלב במהלך הלידה, עובדה שהכניסה אותו למצב המכונה "מצוקה עוברית", הרי שסביר להניח כי עובדה זו גרמה לו להיוולד עם נזקים (הנזקים המאפיינים מצוקה עוברית הינם בדרך כלל פיגור שכלי ו/או שיתוק מוחין). במקרה דנן תביעת רשלנות רפואית בלידה תתקבל על ידי בית המשפט, רק במידה וההורים יוכיחו כי הרופאים התרשלו באופן שבו טיפלו במצוקת העובר (לדוגמא, המוניטור הראה כי קיימות האטות חמורות בדופק העובר, אשר חייבו את חילוצו המיידי, אולם הרופאים התמהמהו בחילוצו, עובדה שגרמה באופן ישיר לנזקיו).
ישנם מצבים שבם הרופאים שאחראים על ביצוע התיעוד הרפואי במהלך הלידה מתרשלים בעבודתם, כך שהמידע המפורט ברשומות הרפואיות הינו חסר ואינו מעיד על שהתרחש במהלך הלידה. בהתייחס לדוגמא המופרטת לעיל, הרי שייתכן כי כל העובדות מצביעות על כך שנזקיו של התינוק נגרמו בעקבות מצוקה עוברית שלא קיבלה יחס מתאים מהרופאים המיילדים, אולם הרשומות הרפואיות אינן מפרטות נתונים אודות קצב ליבו של העובר במהלך הלידה. אנשים רבים שנתקלים בסיטואציה זו מוותרים על הגשת תביעת רשלנות רפואית בלידה היות והם סבורים כי החסר ברישום הרפואי ימנע מהם את היכולת להוכיח את תביעתם.
כאן המקום להבהיר כי בסיטואציה המתוארת לעיל בית המשפט יכיר בנזק ראייתי שנגרם להורים התובעים והכרה זו תגרום להיפוך נטל השכנוע, כלומר, לאור ההתרשלות בתיעוד הליך הלידה ונתוני המוניטור, הרופאים הנתבעים הם אלו שיצטרכו להוכיח כי נזקיו של התינוק נגרמו מסיבה שאינה קשורה עם רשלנות רפואית בלידה ולא בעקבות התייחסות רשלנית לממצאי המוניטור. הנה כי כן, העובדה כי הרשומות הרפואיות חסרות אינה צריכה להרתיע את ההורים מלהגיש תביעה, היות וישנו סיכוי טוב שבית המשפט יהפוך את נטל השכנוע, על כל הנובע מכך, כמפורט לעיל.
אחלה של מאמר, תודה רבה על ההשקעה!