איחור באבחון סרטן שד

רשלנות רפואית – גילוי מאוחר של סרטן השד הוביל לכריתת השד של בחורה צעירה מאוד – בית המשפט העליון קובע כי הרופאים התרשלו והיא תקבל פיצוי!

המודעות הקיימת בקרב ציבור הנשים בנוגע לגילוי מוקדם של סרטן השד גדלה בשנים האחרונות באופן משמעותי. אישה אשר יש לה במשפחה רקע של מחלה זו רצוי כי תעשה את הבדיקה מוקדם ככל האפשר, על מנת למנוע מצב בו הגילוי של הסרטן יהיה בשלב מאוחר מידי ויהיה צורך בהליך רפואי דרסטי.

איך קורה שבחורה צעירה עם רקע משפחתי של סרטן השד מגיע לגילוי מוקדם אך בשל אבחון לקוי נאלצת לעבור כריתת שד?

נעמה (שם בדוי) איבדה את שני הוריה בגיל צעיר ממחלת הסרטן, ועל כן החשש שלה כי היא תחלה היה גבוה ביותר. על רקע חשש זה ועל אף גילה הצעיר, פנתה נעמה לרופא הנשים במרפאה של קופת החולים כדי שזה יבצע בדיקה שגרתית של החזה. הרופא מימש את האזור באופן ידני וחש גש בחלק העליון של החזה ולכן הפנה את נעמה לבדיקת ממוגרפיה.

נעמה לא חיכתה ומיד למחרת ניגשה לעבור בדיקת ממוגרפיה, שם ניתנה לה צילום והוראה לעשות בדיקת אולטרה-סאונד כאשר התשובה נשלחה לרופא הנשים במקביל.

בדיקת האולטרה-סאונד העלתה כי בשד הימני אין גושים אילו בשד השמאלי קיים גוש מעל הפטמה כאשר לטענת נעמה הרופא שבדק את הצילום הסביר לה כי מדובר בציסטות ואין לה ממה לחשוש ואף אין כל צורך כי תפנה לרופא. נעמה שרצתה להיות שקטה התקשרה לאחות בקופת החולים וסיפרה לה על דעתו של הרופא שביצע את הצילום האולטרה-סאונד והאחות הרגיעה אותה בכך שאין צורך לראות רופא וכי תוצאות הבדיקה יועברו לרופא הנשים.

במשך כחמישה חודשים המשיכה נעמה לבדוק את גופה עד שבמהלך דצמבר חשה בשד השמאלי בגוש ופנתה לרופא הנשים אשר המליץ לה לעשות ביופסיה. תוצאות הביופסיה אשר ניתנו באיחור של חודש, הצביעו על מצב חירום שמצריך ניתוח מיידי. לשם הוצאת הגידול בוצעה כריתת השד השמאלי ונעמה החלה בטיפולים כימותרפיים.

בית המשפט המחוזי קובע כי לא הייתה רשלנות רפואית באבחון המחלה בהתנהלות הרופאים –  האם זה יתכן?

תביעת רשלנות רפואית מצד הרופאים הוגשה לבית המשפט המחוזי, אך זה קיבל באופן מפתיע את עמדת הרופאים, לפיה לא הייתה לרופאים חובה לרשום המלצה לביצוע ביופסיה וכי הרופאים התנהלו בהתאם לנדרש ולמקובל. לפיכך החליט בית המשפט המחוזי לדחות את התביעה.

נעמה, התובעת הגישה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי וטענה כי היה על הרופא ששלח אותה לבדיקה לוודא כי היא שבה אליו עם תוצאות הבדיקה, או לחפש אותה כך שהבדיקה אכן תגיע לרופא המטפל.

לדעת בית המשפט העליון גורמי הרפואה צריכים לעמוד בנהלים בכל הנוגע להמשך טיפול ועריכת מעקב כדי שהמטופלים יקבלו את הטיפול הטוב ביותר עבורם.

במקרה זה קובע בית המשפט כי קופת החולים לא נהגה לפי נוהל מחייב וקבוע לפיו יש להעביר את ממצאי בדיקת האולטרה-סאונד אל הרופא המטפל לקבלת הטיפול המתאים לנעמה. אין לדרוש כי המטופל יהיה אחראי להעברת המידע או ליצירת קשר בין שני הרופאים. יחד עם זאת ניתן לצפות כי המטופל יבדוק עם הרופא המטפל האם הגיעו אליו כל הבדיקות ולכן יש לראות בהתנהגות של נעמה אשם תורם לנזק שנגרם לה ואשר יוצרת אחריות בשיעור של 15%.

לפיכך, קיבל בית המשפט את הערעור ופסק כי התיק בתביעת רשלנות זו יוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך קביעת שיעור הפיצוי.