הרופאים ביצעו במטופל ניתוח מעקפים מבלי להתייחס לעברו הרפואי האסמטי, והמטופל נפטר כעבור כמה חודשים – בית המשפט המחוזי קובע כי הרופאים התרשלו ויש לפצות בסכום כספי של מעל 2.7 מיליון ₪!
ישנם מטופלים, אשר סובלים מכל מיני בעיות רפואיות במשך שנים, לעתים אף מהילדות, וכאשר הרופא מחליט על טיפול מסוים, עליו לבחון היטב את עברו הרפואי של המטופל כדי להחליט איזה טיפול מתאים לו ביותר, כאשר עליו להסתמך על תיעוד רשמי של המסמכים הרפואיים ולא על דברי המטופל שיתכן ואינם מתארים את המצב כפי שהוא באמת, שכן אחרת עשוי
הרופא לקבל החלטה על טיפול שאינו מתאים למצבו הבריאותי של המטופל ולגרום לנזק בלתי הפיך עד למוות, כפי שאירע במקרה זה. המטופל סבל שנים רבות מבעיית אסטמה קשה – מדוע אם כן, לא התייחסו הרופאים לבעיה זו בעת קבלת ההחלטה על ביצוע ניתוח המעקפים?
האם ניתן היה למנוע את מותו של הטרגי של המטופל?
אבי (שם בדוי) חש לחץ בחזה ופנה לבית החולים, כאשר עוד קודם לכן סבל בעיות של אסטמה וסוכרת. בבית החולים המליצו לו הרופאים לעבור מיפוי לב, כעבור חודש עבר את בדיקת מיפוי הלב ובה נמצא כי ישנה אפשרות לאיסכמיה הפיכה ולאחר שבועיים הוחלט לאשפזו בבית החולים לשם ביצוע צנתור, אשר בסיומו התברר כי המצב הבריאותי עדיין אינו תקין ועל אבי לעבור ניתוח מעקפים שנקבע לשבוע לאחר מכן. לפני ניתוח המעקפים, נעשה צילום של בית החזה אשר לא העלה ממצאים מיוחדים, וזו הבדיקה היחידה שבוצעה, כאשר לא נבדק עניין מחלת האסטמה, ממנה סבל אבי מילדות.
מה קרה באותו ניתוח הרשלני
במהלך ניתוח המעקפים לקה אבי בהתקף אסמטי וטופל במספר תרופות, כאשר עם סיום הניתוח קיבל זריקת סטרואיד לשם טיפול בהתקף האסטמה שהופיע במהלך הניתוח. לאחר זמן קצר החל אבי לסבול מהפרעות בקצב הלב ולשם טיפול קיבל שתי סוגי תרופות והועבר למחלקה לניתוחי לב ובית החזה, כאשר לקראת הערב בעת הארוחה החלה להתפתח מצוקה נשימתית קשה ביותר והוא הועבר למחלקת טיפול נמרץ, שם קיבל אבי טיפול אינטנסיבי שאמנם החזיר את תפקוד הלב והריאות אך נגרם לו נזק מוחי, נוירולוגי חמור והוא נותר באשפוז מחוסר הכרה במשך 7 חודשים עד אשר נפטר בבית החולים.
המטופל הגיש תביעה בגין התרשלות רפואית
הוחלט להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית נגד הצוות הרפואי – האם הרופאים יכלו למנוע את הטרגדיה ? מה יקבע בית המשפט?
התביעה הונחה בפני בית המשפט המחוזי כאשר טענת התובעים בהסתמך על חוות דעת המומחים הרפואיים הייתה, כי הצוות הרפואי היה צריך קודם ביצוע ניתוח המעקפים להתייחס בתשומת לב לעובדה כי אבי סובל ממחלת אסטמה כרונית במשך שנים ובהתאם למידע זה, לבצע בדיקה של תפקודי הריאה ולשקול אפשרות של טיפול בסטרואידים קודם הניתוח עצמו, כאשר בפועל בדיקה זו לא נערכה וההסתמכות של הצוות הרפואי הייתה על דברי אשתו של אבי ולא על פי המסמכים הרפואיים. ולכן בשל אי ביצוע ההערכה והבדיקות הדרושות קודם הניתוח, שיטת הניתוח שבוצעה סיכנה את חייו של אבי והובילה להתקף האסמטי במהלך הניתוח, דבר אשר החמיר את מצבו עד למותו הטרגי. בנוסף נטען כי גם לאחר הניתוח היה צריך להמשיך בטיפול עם הסטרואידים והיה שיהוי בהעברתו לאחר הניתוח לטיפול הנמרץ.
טענת הנתבעים
מנגד טען הצוות הרפואי כי גם אם לא משיגים את מטרת הניתוח, אין זה אומר כי מדובר ברשלנות רפואית, וכי שיטת הניתוח הותאמה להנחה לפיה אבי סובל ממחלת אסטמה קלה, כאשר הניתוח עצמו עבר בהצלחה ורק מאוחר יותר התפתחה מצוקה נשימתית שהצריכה עיסוי לב פתוח. לטענת הצוות הרפואי, הטיפול שניתן לאבי היה בהתאם לסטנדרט הרפואי המקובל ובאופן המקצועי ביותר ולא הייתה כל רשלנות רפואית למרות התוצאה הקשה שכן לעניין האסטמה, מודבר היה בחולה אשר היה מאושפז בשל סיבה רפואית זו 15 שנה קודם לכן ולפיכך לא ראה הצוות הרפואי לנכון כי מדובר באסטמה קשה אלא קלה.
חוות דעתו של הצוות הרפואי
בנוסף טוען הצוות הרפואי כי למרדים בניתוח קיים שיקול הדעת אם לבצע הערכה של תפקוד הראיות של מטופל החולה באסטמה לפני הניתוח או לא, ובמקרה זה הוחלט שלא לבצע את הבדיקה ולכן הנזק נגרם כתוצאה מסיבוך שאירע במהלך הניתוח שזהו סיבוך אפשרי על אף הטיפול המסור ובהתאם לפרקטיקה הרפואית המקובלת.
פסק הדין של בית המשפט
בית המשפט דן בטענות הצדדים בהסתמך על חוות דעת המומחים הרפואיים וקבע כי אינו מקבל את טענות הצוות הרפואי לעניין מחלת האסטמה, שכן מדובר היה במטופל שביצע עשרות בדיקות אשר העלו כי יש לו קוצר נשימה וצפצופים מעל שתי הריאות ואלו שני ממצאים אשר מצביעים על כך שלא מדובר במחלת אסטמה קלה אלא להפך.
לדעת בית המשפט המחוזי, הרופאים לא יכלו לבסס את ההכרעה בדבר רמת מחלת האסטמה על בסיס דבריה של אשת המטופל אבי, אלא היה עליהם לבדוק את המסמכים הרפואיים הרשמיים תוך שהם מקבלים את המצב העדכני ביותר בנוגע לאסטמה. בית המשפט קובע כי על הרופא לערוך בדיקות מקפיות ולא להסתמך רק על העובדות שפניו כדי לקבל החלטה בנוגע לדרך הטיפול המתאימה ביותר.
בית המשפט המחוזי קובע אם כן, כי הצוות הרפואי פעל באופן החורג מהסטנדרט הרפואי ומחובת הזהירות הנדרשת בכך שלא ערך בדיקות טרם הניתוח שהיו צריכות להתייחס להיסטוריה הרפואית של המטופל אבי, כמו גם הייתה דרושה התייעצות עם מומחה למחלות ריאה כדי לאמוד את מצב האסטמה, דבר שלא נעשה וגרם לביצוע ניתוח מעקפים שלא התאים למצבו הרפואי וזה הוביל להתדרדרות עד למותו ולפיכך על הצוות הרפואי לפצות בגין הנזק בסכום של למעלה מ – 2.7 מיליון ₪.
תא (חי') 373-05
תגובות אחרונות