פסק דין בנושא רשלנות רפואית פיסורה

רועי (שם בדוי) סבל מכאבים עזים. הבדיקות העלו כי יש לו פיסורה בפי הטבעת, ועל כן הוא הופנה לבצע ניתוח כירורגי. כשהתעורר מהניתוח, גילה רועי לתדהמתו כי במהלך הניתוח, הבחין הרופא שהוא סובל מטחורים, והחליט על דעת עצמו לבצע ניתוח נוסף ולהסירם. כתוצאה מהניתוחים, איבד רועי את יכולתו לשלוט בצרכיו, והוא תובע את הרופא בנזיקין בגין רשלנות רפואית, שכן לטענתו הדבר גורם לו סבל רב ומשפיע עליו באופן פיזי, חברתי ופסיכולוגי.

לפני ביצוע של כל הליך רפואי, על הרופא לקבל את הסכמתו של המטופל, והסכמה זו להיות "הסכמה מדעת", כלומר, המטופל צריך לקבל מידע מתאים על מצבו, על אופי הטיפול, על הסיכויים והסיכונים הטמונים בו, וכן על אפשרויות טיפוליות סבירות נוספות. טיפול רפואי ללא הסכמה מדעת יכול וייחשב לרשלנות רפואית מצד הרופא.

אך חשוב לדעת שלא כל הטיפולים שווים לעניין זה. ככל שמדובר בטיפול דחוף יותר, למשל, מצב בו עיכוב במתן הטיפול יכול לסכן חיים – כך קטנה חובת הגילוי של הרופא כמו גם הדרישה להסכמתו מדעת של המטופל. ולהפך, ככל שהטיפול פחות דחוף, והוא אינו נוגע בשאלה של חיים ומוות אלא בשאלות של שיפור איכות החיים – כך גוברת חובת הגילוי של הרופא למטופל והדרישה להסכמה מדעת מתחזקת.

מכיוון שטחורים נכנסים תחת הקטגוריה של שיפור איכות החיים, חובת הגילוי של הרופא והדרישה להסכמתו מדעת של רועי היו גבוהות. למעשה, עמדו בפני הרופא שתי אפשרויות: הראשונה היא ליידע את רועי מראש על האפשרות של ניתוח טחורים, שכן לעיתים קרובות יש קשר בין ניתוח הפיסורה לבין ניתוח הטחורים. האפשרות השנייה הייתה להמשיך את הניתוח המקורי, ורק לאחר סיומו ובמצב של עירנות מלאה מצד רועי, לשאול אותו האם הוא מעוניין בביצוע הניתוח הנוסף, תוך מתן הסבר על הניתוח והסיכונים הכרוכים בו. מכיוון שהרופא לא פעל באף אחת מן הדרכים שלעיל, נמצא שהוא התרשל כלפי רועי.

אנו כאן לרשותכם – פשוט מלאו את הטופס שבקישור ואנו נשיבכם בהקדם האפשרי

מכיוון שהניתוחים גרמו לרועי לנזק, נותר לבחון את שאלת הקשר הסיבתי, כלומר – מהי ההסתברות שרועי לא היה מסכים לביצוע הניתוח אילו ידע על הסיכונים הכרוכים בו. אם יימצא שרוב הסיכויים שרועי היה מסכים לביצוע הניתוח, אזי לא נתקיים קשר סיבתי בין התרשלותו של הרופא לבין הנזק שנגרם, שכן אף אם הרופא היה פועל כפי שהיה צריך, עדיין רועי היה מסכים לבצע את הניתוח והנזק היה נגרם. לעומת זאת, אם נמצא שמרבית הסיכויים שרועי היה מסרב לעבור את הניתוח, אזי מתקיים הקשר הסיבתי בין התרשלותו של הרופא לבין הנזק שנגרם, ורועי יזכה בתביעת הנזיקין.

בית המשפט הכריע כי ישנה הסתברות משמעותית שרועי לא היה מסכים לעבור את הניתוח באותו הזמן, ועל כן מתקיים הקשר הסיבתי בין רשלנותו הרפואית של הרופא לבין הנזק שנגרם לו, והוא זכאי לקבל פיצויים.

חשוב לציין – רועי אמנם הוחתם טרם הניתוח על טופס שבו הוא מסכים לכך שיבוצעו בו ניתוחים נוספים במידת הצורך, אך מכיוון שלא הובהר לו מראש באילו ניתוחים מדובר ומה הסיכונים שבהם, אין משמעות לחתימתו על הטופס, במקרים בהם הניתוח הנוסף נכנס תחת הקטגוריה של שיפור איכות החיים.

אם גם אתם או חבריכם סבלתם מטיפול רפואי ללא הסכמה, ואפילו אם לא נגרם לכם נזק עקב כך, אנו ממליצים לכם להיוועץ עם עורך דין המומחה בטיפול בעניינים של רשלנות רפואית.

תא (י-ם) 5412/03