רשלנות רפואית פסיכיאטריה | התעלמות מחולה סכיזופרנית

מאחר והאם סבלה מסכיזופרניה, היא אושפזה במחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים, ושם ילדה את ביתה. האם רשלנות רפואית מצד הצוות הרפואי היא שגרמה לנזקיה הקשים של התינוקת?

חלי (שם בדוי) עודנה קטינה. כבר בסמוך ללידתה היא אובחנה כסובלת מפיגור קשה ומשיתוק מוחי. היא תובעת פיצויים בגין נזקי הגוף החמורים מהם היא סובלת, וטוענת כי לולא רשלנות רפואית חמורה מצד הצוות הרפואי של בית החולים, קשייה הפיזיים היו נמנעים.

עוד שהייתה בשבוע ה-19 להיריון, אושפזה אמה של חלי במחלקה הפסיכיאטרית בבית החולים, כשהיא סובלת, בין השאר, מסכיזופרניה, בעקבת משבר קשה שפקד אותה לאחר שאביה נפטר. במהלך האשפוז, חוותה האם עליות ומורדות במצבה הנפשי והרפואי, ואף שלעיתים הייתה רגועה ושקטה, היא עשתה פעמים רבות מעשים חריגים, שהעידו על חוסר שיפוט ותבונה.

באחד הימים, בשעות הלילה המאוחרות, הייתה האם לבדה בחדרה, ללא נוכחות צוות רפואי, כשהיא כורעת ללדת לאחר ירידת מים. רק לאחר התרחשות הלידה, הגיע הצוות הסיעודי לחדרה, וצוות גניקולוגיה מיומן הוזמן למקום וטיפל בה.

לידתה של חלי, לידה מוקדמת, התקיימה בשבוע ה-32 של ההיריון, כשהיא מוגדרת כפגית, ושוקלת 1,600 גרם בלבד. מספר שעות לאחר הלידה, נאלץ הצוות הרפואי לתת לה הנשמה מלאכותית, לאחר שנקלעה למצוקה נשימתית, וחלי הועברה לטיפול נמרץ פגים, שם אובחן כי היא סובלת מדימום תוך מוחי. הדימום גרם להרס רקמת המוח שלה, ובהמשך היא אובחנה כסובלת משיתוק מוחי, מסוג קוודריפלגיה ספסטית.

בית המשפט קיבל את עמדת התביעה, וקבע כי בית החולים התרשל בכך שלצוות הרפואי ששהה במחלקה הפסיכיאטרית, לא נמסרו הנחיות מהצוות הגניקולוגי בנוגע לסיכון ללידה מוקדמת שהיה קיים אצל האם. זאת, מאחר שניתן וצריך היה לצפות זאת בנסיבות בהן אישה סכיזופרנית מאושפזת במחלקה, כשהיא נמצאת בהיריון המוגדר כהיריון בסיכון גבוה. בנוסף, העובדה כי קיימים קשיי תקשורת לא מבוטלים עם האם, הגבירו אף יותר את אחריות הצוות הרפואי להיערך ולצפות ללידה מוקדמת.

בשאלת הקשר הסיבתי, בית המשפט סבר, כי היערכות נכונה מצד הצוות הרפואי הייתה מונעת את המצב החמור שאירע, בו האם נמצאה לבדה בחדרה בעת שהתרחשה הלידה. ואף יותר מכך, העובדה כי שום צוות רפואי לא היה בנמצא בכדי לטפל באם, אינו תואם את הפרקטיקה הרפואית המקובלת, ומהווה התרשלות בטיפול בה.

בית המשפט קבע כי מכיוון שהאם ילדה כשהייתה לבדה בחדרה, ומכיוון שלא נעשה תיעוד למהלך הלידה ברישומים הרפואיים, נטל השכנוע עבר לכתפי בית החולים, להוכיח כי נכותה הקשה של חלי אין מקורה ברשלנות כי אם בנזקי הפגות.

לאחר ששמע מספר חוות דעת, בהם חוות דעתו של מומחה בתחום הגניקולוגיה והמיילדות, חוות דעתם של מומחים בתחום הפסיכיאטריה וחוות דעתם של מומחים בתחום הנוירולוגיה, קבע בית המשפט, כי בית החולים לא עמד בנטל ולא הוכיח כי נזקיה של חלי נגרמו מכיוון שנולדה פגה, ומסתבר יותר לומר כי הנזקים נגרמו עקב הרשלנות הרפואית מצד בית החולים והצוות הרפואי.

לאור זאת, קיבל בית המשפט את תביעת הנזיקין בגין רשלנות רפואית כנגד בית החולים, ופסק כי עליו לשלם פיצויים של למעלה מ-5.5 מיליון ₪.

תא (י-ם) 9588-07