תביעות רבות מוגשות לערכאות השיפוטיות בשל רשלנות רפואית עיניים. טרם נדון במקרים אלה ובנושאים שיש להוכיח, נפרט בקצרה על המחלות השכיחות ברפואית העיניים בהקשר המשפטי.
עיוורון מוגדר כנכות אשר פוגמת ביכולת לראות. העיוור אינו מסוגל לראות אפילו אור. עם זאת רוב האנשים המוגדרים כעיוורים בעלי יכולת מסוימת לראות אך הראייה פגומה או מטושטשת. העמותה לחקר העיוורון והרפואה בישראל מנסים בכל עת למצוא דרך באמצעותה יהיה ניתן לשפר את יכולת הראייה של העיוורים. עיוורון עלול להיות מלידה או לחילופין מתאונה, נזק, חולי או לקות שהתפתחה במהלך החיים. מקרים רבים של עיוורון מתפתחים בעקבות מחלת הגלאוקומה. הגלאוקומה היא מחלה הפוגעת בעצב הראייה והיא גורמת לפגם בשדה הראיה ו/או לעיוורון. לרוב המחלה נגרמת מלחץ תוך עיני. טיפול רפואי מוקדם או ניתוח הינו חשוב ויכול להגביר את הסיכוי להלחם במחלה.
מחלה נפוצה אחרת היא הקטרקט. מחלה זו היא הגורם הנפוץ ביותר ללקות ראייה ועיוורון. המחלה מתבטאת בעכירות של העדשה בעין. הסימפטומים שלה הם ראייה מטושטשת, כרפל בראיה, סינוור, ראיה של כתמי צבע, שינוי ביחסיות של שדה הראיה.
באופן כללי כדי להוכיח שהתקיימה רשלנות רפואית עיוורון צריך להראות כי התקיימו שלושה דברים:
- שהתרחש נזק.
- התרשלות – מי מהצוות הרפואי המטפל סטה מההתנהגות הסבירה ומהנורמה המצופה ממנו בביצועו של הליך רפואי כזה או אחר.
- ושישנו קשר סיבתי בין ההתנהגות האמורה לבין הנזק, במקרה זה עיוורון.
רשלנות רפואית עיוורון עלולה להתרחש במקרים מגוונים:
היא עלולה להתרחש באם המטופל לא אובחן, אובחן מאוחר מדי, או אובחן באבחנה שגויה. אבחון מאוחר עלול להוביל אף לעיכוב במתן טיפול או טיפול שאינו הולם, יתכן ומצב שהיה עלול להשתפר התדרדר ואף גרם לנזק בלתי הפיך. במקרים מצערים אלו יתכן וישנה עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית עיוורון וניתן לקבל פיצויים.
מקרים נוספים שבגינם ניתן לתבוע עבור רשלנות רפואית עיוורון הם באם לא נלקחו גורמי הסיכון בחשבון או שלא נלקח בחשבון עברו הרפואי של החולה, ו/או לא בוצעו רישום ומעקב תקני. באם הדבר הוביל לנזק ויהיה ניתן להוכיח זאת, ניתן יהיה לדון בגין רשלנות רפואית עיוורון.
גם במקרים שבהם בוצעה פרוצדורה רפואית מסוימת כגון ניתוח שבו צוות רפואי התרשל וגרם לנזק ניתן יהיה לתבוע בגין רשלנות רפואית עיוורון.
מקרה נוסף הוא באם לא הייתה הסכמה מדעת. הסכמה מדעת היא החובה שיש לרופא כלפי מטופל ליידע באשר להליכים רפואיים, סיכונים ורמת הכדאיות ליטול את הסיכונים הללו. באם רופא הפר את חובת ההסכמה מדעת ולדוגמא לא ידע חולה באשר הסיכון לפגיעה בעין במהלך הליך רפואי כלשהו גם אז ניתן יהיה לתבוע בגין רשלנות רפואית עיוורון. במקרים שכאלה ניתן יהיה לדון עד כמה הנזק הוא צפוי. לדוגמא אדם שמבצע הליך קוסמטי. וידעו אותו באשר לסיכון מסוים לעין, באם היה חשד למצב של רשלנות רפואית עיוורון, יהיה חשוב לבדוק מה רמת ההסבר שניתן למטופל, עד כמה הוא צפה את הנזק בהתאם למה שהרופא ידע אותו. מאחר וישנה הנחה שהרופא הוא בעל הידע והמטופל בעצם נתון לידיו הפרת חובה זו נחשבת להפרה חמורה.
דוגמא לפסק דין שניתן בעניין רשלנות רפואית עיוורון הוא פסק דין בו תבע הניזוק את שירותי בריאות כללית. התובע טען כי עיוורון שנגרם לו התדרדר בשל גילוי מאוחר של מחלת הגלאוקומה. התובע טען כי הוא הופיע בפני הרופאה עם הסימפטומים המורים על מחלת הגלאוקומה. הרופאה התרשלה ולא שלחה אותו בזמן לבדיקות הדרושות, לא זו אף זו היא אף טעתה באבחון סוג הגלאוקומה שזו אובחנה. מאחר וכך טען התובע כי נגרם לו נזק בלתי הפיך ובית המשפט הסכים עימו. במקרה זה לתובע נפסקו 1,166,930 ₪.
בכל מקרה בו אתם חושדים כי נגרם לכם נזק בשל רשלנות רפואית עיוורון כדאי לפנות אל עורך דין המתמחה ברשלנות רפואית על מנת שיעריך סיכויי תביעה ואומדן הפיצוי המגיע לכם.
תגובות אחרונות