רפאל אלמוגאישה מגיעה לטיפול רפואי בשל כאבים חזקים מאוד בבטן ויוצאת מבית החולים לאחר הטיפול עם נכות – בית המשפט העליון בניגוד להחלטת המחוזי קובע – המחלה אובחנה באיחור ועל התובעת בתביעת רשלנות רפואית זו לקבל פיצוי בגין נזקיה.
הליכים רפואיים מתחילים פעמים רבות באופן רגיל ובלתי מסובך, כאשר תוך זמן קצר בשל טיפול רפואי שאינו מתאים ואבחון לקוי ניתן להגיע למצב בריאותי קשה ביותר ואף לנכות לכל החיים. לכן יש לגלות ערנות בקבלת הטיפול ולא לחשוש להעלות את השאלות ולקבל הסברים על המצב הבריאותי.
כיצד אישה אשר סובלת מכאבי בטן מגיעה למצב בו היא עוברת ניתוח מיותר ובעקבות האבחון המאוחר נשארת עם נכות לצמיתות?
נסיבות תביעת רשלנות רפואית באבחון זו הינן כדלקמן:
תמר (שם בדוי) סבלה מכאבי בטן חזקים, תחושה של חולשה ובחילה. היא חשבה כי מדובר בעניין פשוט ולקחה כדור אקמול כדי להרגיע את הכאב וכך נרדמה למשך שעתיים. עם התעוררותה חשה שוב בחילה וסחרחורות ולקחה עוד כדור אקמול תוך שהיא ניגשת לבית החולים בהוראת רופא המשפחה.
במחלקת המיון של בית החולים נבדקה תמר תוך שהיא עוברת בדיקות שתן, ספירת דם, לחץ דם וצילום של הבטן. ספירת הדם מצביעה על כמות גדולה של כדוריות הלבנות המסמנות כי קיים בגוף זיהום.
כעבור שעתיים מרגע הגעתה לבית החולים, תמר שוחררה לביתה אך למחרת היא שוב חשה ברע והחום שלה עלה ל- 40 מעלות, שוב הופנתה על ידי רופא המשפחה לבית החולים. בבית החולים אובחנה דלקת תוספתן חריפה ותמר נותחה ללא דיחוי. אך, בניתוח התברר כי התוספתן תקין לחלוטין ולאחר הניתוח היא החלה לסבול מהלם ספטי בעקבות הזיהום שלא זוהה בגופה.
מאוחר יותר כאשר התקבלו תוצאות בדיקת השתן התגלה כי יש חיידקים בכליה מה שהוביל את תמר למצב של בעיות נשימה ופגיעה בריאות. במשך תקופה של 6 שבועות תמר הייתה מאושפזת במחלקת טיפול נמרץ וממנה הועברה למחלקה הפנימית ומשם למחלקת אף אוזן גרון. תמר שוחררה מבית החולים רק לאחר חמישה חודשים של אשפוז עם נכות לכל החיים בעקבות המחלה.
האם ניתן לומר כי הייתה כאן רשלנות רפואית באבחון ? האם הרופאים התנהלו באופן סביר ומקצועי?
בית המשפט המחוזי אליו הוגשה תביעת הרשלנות הרפואית לא קיבל את טענותיה של תמר לעניין רשלנות הרופאים וקבע כי ספירת הדם של הכדוריות הלבנות אמנם נחשבת לגבוהה במיוחד, אך זה לא מצביע באופן מיידי על בעיה חמורה, שכן צריך שיתלוו לכך סימפטומים או סימנים קליניים נוספים.
לדעת בית המשפט המחוזי הרופאים התנהלו באופן המתבקש מהרופא הסביר והמקצועי ולא היה צריך להשאיר את תמר להמשך השגחה במצב הבריאותי בו היא הייתה נתונה, ועל כן התביעה בגין רשלנות רפואית באבחון נדחתה.
בית המשפט העליון מבטל את פסק הדין של בית המשפט המחוזי – על בסיס אלו נתונים?
תמר הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי בטענה כי לא נעשתה הבחנה בין בדיקת ספירת הדם לתרבית השתן, ולא הייתה התייחסות לספירת הכדוריות הלבנות והשגחה מלאה כדי לבחון את התפתחות המצב הרפואי.
בית המשפט העליון קיבל את טענותיה של תמר וקובע כי הרופא בחדר המיון התרשל בהתנהלותו המקצועית בכך ששחרר אותה בעוד הממצאים מראים כי מספר הכדוריות הלבנות בדם גבוה ובדיקה זו הייתה צריכה לעורר אצל כל רופא סביר חדש לזיהום. לפיכך ניתן לומר כי הטיפול שקיבלה תמר היה בגדר רשלנות רפואית באבחון וכי על בית החולים לפצות אותה בגין הנזק החמור שנגרם לה ועל כן התיק מוחזר לבית המשפט המחוזי שזה ייקבע את גובה הפיצוי.
תגובות אחרונות