רשלנות רפואית בהריון – הקשר שבין אי ביצוע הפלה וניתוק הקשר בסיבתי

לאחר שהוכח במסגרת כתב תביעה בעניין רשלנות רפואית בהריון כי הנתבעים התרשלו במעקב אחרי הריונה של התובעת (למשל, כאשר לא ערכו בדיקת אולטרסאונד, אף על פי שלאור מצבה הבריאותי של האם או עוברה, הייתה חובה מצידם לבצע בדיקה זו), היא צריכה להצביע על כך כי ההתרשלות האמורה, היא שגרמה לנזקיו של התינוק.

מבלי לפגוע באמור לעיל, ישנם מקרים מסוימים בהם רשלנות רפואית בהריון באה לידי ביטוי בכך שרופא בתחום הגניקולוגיה התאים למטופלת שלו גלולות למניעת הריון שאינן מתאימות לה ועקב כך היא נכנסה להריון, בניגוד לרצונה. בהקשר זה נשמעת לא פעם טענה מצידו של הגניקולוג, הנתבע בתביעת רשלנות רפואית בהריון, לפיה הקשר הסיבתי בין רשלנותו במתן הגלולות, כאמור, לבין העובדה שהתינוק נולד בניגוד לרצון האם נותק, זאת בשל העובדה שעם כניסתה להריון הוצע לאישה ההריונית לעבור הפלה, אולם היא סירבה (לחילופין טוען הנתבע כי יש לראות בהתנהגות התובעת אשם תורם מצדה, משום שלא הקטינה את נזקיה). טענה זו מעלה בפני בית המשפט שאלה פילוסופית (ולעיתים אף דתית), היות ועליו לבחון האם ניתן לראות באי ביצוע הפלה כגורם זר המנתק קשר סיבתי או כאשם תורם מצד התובעת.

לא למותר לציין כי הפולמוס בנושא ביצוע הפלות מהווה ויכוח בסיסי בחברה הישראלית ואף נשים רבות שאינן מקורובות לדת מסרבות להפיל את עוברן, למרות העובדה שנקודת המוצא שלהן הייתה שהן כלל לא רצו להיכנס להריון. הרציונל העומד מאחורי סירוב דנן הינו כי קיים ההבדל בין הימנעותה של האישה מלהביא ילדים לעולם (אם באמצעות גלולות מונעות ואם על ידי ניתוח עיקור או כל גורם אחר) לבין הפלתו של עובר החי בקירבה.

בתי המשפט עסקו רבות בשאלה האמורה בפסיקות אשר נגעו להתנהגות מסוג רשלנות רפואית בהריון מצידו של הרופא וקבעו כי בדרך כלל אם הריונית, אשר החליטה שלא לבצע הפלה לא תיחשב כמי שהפרה את החובה להקטין את ניזקה. זאת ועוד, לא נראה כי מדובר בדרישה סבירה לצפות מהאם שתקטין את ניזקה על ידי כך שתפיל את עוברה או תמסור את תינוקה לאימוץ, למשל. ודוק, על פי הפסיקה, מעשה הפלה, כמו גם מסירת ילד לאימוץ, הינם מעשים הקשים לכל אדם ואין להטיל חובה על האם, קל וחומר שלא במסגרת חובת הקטנת הנזק, לבצע את אחד המעשים המפורטים לעיל.

בנוסף לאמור לעיל, אין נפקא מינה מה היה המניע של האם הרוצה לשמור את עוברה ואל לו לבית המשפט לנבור בעניין זה. יחד עם זאת, כבר נקבע כי על אף העובדה שביצוע הפלה או מסירת ילד הם מעשים קשים לכל אדם סביר וכי באופן כללי זה לא מתפקידו של בית המשפט לגרום ליצירת לחץ בכיוון כזה או אחר, בנסיבות מסוימות, בית המשפט יראה באי ביצוע הפלה כמעשה המנתק, באופן מלא או חלקי, את הקשר בין רשלנות רפואית בהריון לבין הנזק.