רפאל אלמוגהמטופלת פנתה לרופא השיניים כדי להחליף גשר בפה וביקשה ואף חתמה על טופס כי אינה מסכימה להשתלת שינים. רופא השיניים על אף שסבר כי הטיפול בשתלים הוא המתאים ביותר, קיבל את דרישת המטופלת והתקין לה גשר זמני. כעבור זמן קצר החלה לסבול המטופלת בקשיים בנגיסה ומומחה שבדק אותה קבע כי מצב הגשר והסגר תקינים אך למרות שהותקן לה גשר חדש , הבעיה לא נפתרה והמטופלת המשיכה לסבול מכאבים. העניין נמשך כמה שנים עד כי רופאה אחרת התקינה לה גשר קבוע ושני שתלים. הוגשה תביעה בגין רשלנות רפואית ובית המשפט קבע כי הטיפול שניתן חרג מהסטנדרט הרפואי של הרופא הסביר והמטופלת תקבל פיצוי של כ- 160,000 ₪.
המטופלת טופלה בגשר בשיניים ולא באמצעות שתלים וטיפול זה הסב לה נזק רב – בית משפט השלום קובע שהטיפול היה רשלני וכי מגיע לה פיצוי כספי של יותר מ – 160,000 ₪.
בטרם קבלת טיפולים רפואיים מסוימים, נדרש מהרופא להחתים את המטופל על טופס הסכמה לטיפול או לחלופין על טיפולים שאינו מוכן שיעשו בו תוך שהוא מקבל הסבר מלא על ההשלכות והסיכונים שישנן בכל הליך רפואי.
עם זאת, ישנם מצבים בהם על הרופא קיימת החובה שלא להתחיל בטיפול שאינו מתאים למצב בו נמצא המטופל ושעלול אף להזיק לו שכן, אחרת הוא חוטא לתפקידו, למעמדו ולאחריות המוטלת עליו מבחינה מקצועית כפי שאירע במקרה זה.
האם רופא השיניים בחר בטיפול המתאים ביותר?
אביבית (שם בדוי ) פנתה לרופא השיניים של קופת החולים לטיפול בהחלפת הגשר הימני בפיה כאשר הרופא הציע לה כי תתקין שתלים בחלק מהשיניים אך אביבית התעקשה ואף חתמה על טופס שבו היא מציינת באופן ברור וחד משמעי כי אינה מעוניינת בשתלים.
בהתאם לבקשתה זו, הרופא החל בסדרת טיפולים רפואיים לשם התקנת הגשר אשר לשמה היה עליו לעקור את אחת השיניים ולהתקין גשר זמני ונלקחו מדידות לגשר הקבוע.
כעבור כחודש החלה אביבית לסבול מקשיים בעת נגיסה ורופא השיניים הפנה את אביבית ליועץ מומחה אשר קבע כי הגשר והסגר הינם במצב תקין לגמרי והגשר הזמני הודבק והותקן מחדש, אך לדאבונה של אביבית אי הנוחות בלסת נמשכה והיא פנתה בשנית ליועץ המומחה אשר המשיך לטעון כי הסגר תקין לגמרי וכך כל התלונות שהעלתה אביבית בפני רופא השיניים לא זכו לטיפול או מענה כלשהו.
אביבית פנתה למומחים נוספים בתחום הלסת והפה והוחלף לה הגשר בצד ימין והותקן לה גשר בצד שמאל כאשר מומחית הפה ולסת האחרונה שאצלה טופלה בחרה להשתיל לה שני שתלים במקומן של השיניים החסרות והגשר התחתון וגשר קבוע בצד הימני של הפה. כל התהליך והטיפולים הללו נמשכו במשך מספר שנים, אשר במהלכן עברה אביבית טיפולים רבים וסבל מתמשך ועל כן הוגשה תביעה בגין רשלנות רפואית כנגד קופת החולים והרופא שיניים.
האם בית המשפט יקבל את תביעתה של אביבית?
אביבית טענה בפני בית משפט השלום, כי הרשלנות הרפואית נבעה מכך שהרופאים לא התנהלו בהתאם לסטנדרט הרפואי המקובל ולא התייחסו לתלונותיה ברצינות הראויה ובשל כך היא קיבלה טיפול שאינו מתאים אשר הסב לה סבל וכאבים רבים.
מנגד נטען על ידי הצוות הרפואי כי כל הטיפולים אשר ניתנו לאביבית לפי הפרקטיקה הרפואית המקובלת בתחום וכי הוצע לה כי הגשר יורכב על גבי שתלים אבל, בשל סירובה לטיפולי השתלים הותקן אך ורק גשר, כמו גם המומחה הרפואי שבדק את מצב הלסת לא מצא כל ממש בתלונותיה ולכן אין קשר בין הטיפול שניתן לה לתלונות על הסבל שנגרם לה.
בית משפט השלום דן בטענות הצדדים כפי שאלו הובאו בפניו בהתאם לחוות דעת המומחים הרפואיים וקבע כי על הרופא השיניים מוטלת חובת זהירות אשר מתחילה מרגע שמגיע לקבלת האבחון ועד להחלטה בדבר הטיפול המתאים ביותר.
במקרה זה, קובע בית המשפט כי אביבית התובעת לא הצליחה להבין את המשמעות שיש באי הסכמתה לשיקום הפה על ידי הטיפול בשתלים ולכן ההחלטה להתקין גשר במקרה הזה מהווה סטייה מהותית מהטיפול הנדרש מהרופא הסביר ובהתאם לכך, על קופת החולים ורופא השיניים לפצותה בכ- 160,000 ₪ בגין הנזק שנגרם לה.
ת"א 18294-06
תגובות אחרונות