נולדה תינוקת עם שיתוק מוחין, האם זו רשלנות רפואית של הרופאים ?

הריון ולידה הינם אירועים משמחים ביותר שבעקבותיהם מצטרף אדם חדש למשפחה. למרות התקדמות הרפואה לעיתים הלידה וההריון עלולים להיות כרוכים בסיכונים ובסיבוכים העלולים להשפיע על התינוק ואף על האם, ובמקרים נדירים קורה כי היילוד מת או נותר לאחר הלידה עם נזקים פיזיים קשים. נשאלת השאלה האם במצב בו לאחר הלידה התינוק סובל בעיות רפואיות רבות האם הדבר נובע בהכרח מרשלנות רפואית?

היולדת טענה כי מדובר ברשלנות רפואית מצד הנתבעים

ביהמ"ש קבע כי אין הצדקה להתערב במסקנתו של בית המשפט המחוזי, לפיה הרופאים לא התרשלו במתן הטיפול שהעניקו לאם, ומסקנתו של בית המשפט הייתה בהתאם לפסיקה קודמת שאין לקבוע כי רופא נהג ברשלנות רפואית במצב בו פעל לפי האסכולה הרפואית המקובלת בעת הרלוונטית לאירוע, וזאת הגם שהיו בנמצא אסכולות רפואיות אחרות המקובלות אף הן, לאורן הוצעה דרך טיפולית אחרת.

תינוקת נולדה עם שיתוק מוחין איך זה קרה?

מעשה בתינוקת שנולדה פגה בשבועו העשרים וארבעה של ההריון ומשקלה 860 גרם. האם היולדת הייתה בת 38 בזמן לידתה, ולא ביצעה במהלך הריונה בדיקה של סקירת מערכות ואף לא בדיקה של מי שפיר. כיומיים לפני הלידה ב-2.2.95 הגיעה היולדת למרכז רפואי אלראם בשל ירידת מים. היא נבדקה בדיקה ידנית ע"י רופא אשר הפנה אותה לבית חולים שערי צדק עם אבחון ירידת מי שפיר, והיא אושפזה בביה"ח. פחות מיומיים לאחר מכן נולדה התינוקת עם שיתוק מוחין ועם אפילפסיה וסבלה מנכות בשיעור 100%. ֵלאחר הלידה ניתן טיפול אנטיביוטי לאם לאחר שנמצאה בגופה דלקת.

התינוקת והוריה הגישו תביעה בגין רשלנות רפואית בהריון כנגד מרכז רפואי אלראם וכנגד בי"ח שערי צדק על רקע הטיפול שניתן ליולדת טרם הלידה, וטענו כי רשלנות רופאי בי"ח שערי צדק מתבטאת בכך שלא נתנו ליולדת אנטיביוטיקה באופן מיידי עת אושפזה, ולא עקבו כראוי אחרי מצבה, מה שהיה בו כדי למנוע את התפתחותו של זיהום אצל האם והנזק לתינוקת עקב כך. כן טענו כי התרשלו הרופאים בכך שלא טיפלו באם בתרופות סטרואידיות שהיה בהן להחיש את קצב התפתחות ריאותיו של העובר טרם הלידה. כנגד מרכז אלראם טענו כי הבדיקה הידנית שעברה האם מסוכנת במצב של ירידת מים מוקדמת.

בימ"ש המחוזי דחה את התביעה וקבע באשר לבי"ח שערי צדק כי הרופאים לא התרשלו באי מתן אנטיביוטיקה בשלב קודם, וההחלטה על הדרך הטיפולית הייתה ראויה, שכן לפי עדות הרופאים שטיפלו ביולדת לא התקיימו אינדיקציות שהיה בהן די לקיומו של זיהום טרם הלידה, המעקב בוצע כנדרש, ולמעשה בסופו של דבר התברר לאחר הלידה כי התינוקת עצמה לא סבלה מזיהום. זאת ועוד לפי חוות המומחה מטעם הנתבעים אותה אימץ ביהמ"ש, בתקופה הרלוונטית שנת 1995 לא היה מקובל מתן אנטיביוטיקה ללא סימנים של דלקת. ביהמ"ש אף ציין כי גם המומחה מטעם התובעים אישר כי הייתה קיימת גישת טיפול אחרת שלא תמכה במתן אנטיביוטיקה כטיפול מונע, ואף אישר כי טיפול האנטיביוטיקה שנתנו הרופאים ליולדת בחדר לידה לא היה לא תקין. לבסוף הדגיש ביהמ"ש כי לא הוכח ע"י התובעים כי בבתי חולים שונים בארץ נהגו בפרקטיקה של טיפול מונע, אלא דווקא הוכח כי שיטה כזו לא הונהגה.

מה קבע בית המשפט ?

באשר לטענת היולדת לרשלנות הרופאים שהתבטאה באי מתן תרופות סטרואידי כדי לזרז את קצב התפתחות ריאותיו של העובר, קבע ביהמ"ש כי פרסום רשמי של המכון הלאומי לבריאות של ארה"ב ובו הנחיות בנוגע לנתינת סטרואידים לפגים כדי למנוע סיבוכים ניתנו רק כחמישה חודשים לאחר הלידה, ולכן לא ניתן לקבוע כי הרופאים התרשלו בלידה משלא נהגו על פיו, ובכל מקרה גם כאשר גישות חדשות מתקבלות יש לתת לרופאים די זמן להפנימן. בית המשפט ציין כי אף עולה כי בזמן הרלוונטי לתביעה עדיין לא הוכח כיעיל טיפול סטרואידי במקרה מוקדם של ירידת מים.

בית המשפט אף פסק כי לא הוכח קשר סיבתי בין הרשלנות הנטענת באי מתן סטרואידים ואנטיביוטיקה מונעת ובין הנכות, וכי פגיעות התינוקת הינו סיבוך ידוע ושכיח של היותה פגה.
ביהמ"ש דחה אף את התביעה נגד מרכז אלראם בטענה שהבדיקה הידנית שנערכה שם הייתה בידיעת בי"ח שערי צדק, וכי החלק של רופאי אלראם היה בכל מקרה שולי ביותר.

> > > > רשלנות רפואית בהריון זה המומחיות שלנו פנו אלינו בכל שאלה < < < <

התובעים הגישו ערעור על פסק הדין לביהמ"ש העליון בו טענו כי שגה ביהמ"ש המחוזי בקביעותיו לגבי הנתבעים

ביהמ"ש העליון דחה את הערעור וקבע כי מסקנות ביהמ"ש המחוזי לגבי הנתבעים הן ממצאים הנובעים מקביעות עובדתיות ומהתרשמות מעדים, בהם אין ערכאה עליונה מתערבת. לפיכך התובעים כשלו מלהוכיח כי בזמן הרלוונטי לתביעה טיפול סטרואידי וטיפול אנטיביוטי מונע היו הפרקטיקה הטיפולית המקובלת והנהוגה, ולכל היותר הוכיחו כי שיטות אלו התקיימו לצידן של דרכי טיפול נוספות. כן כשלו מלהוכיח טענותיהם באשר להתרשלות רופאי אלראם. ביהמ"ש אף ציין שהמסקנה כי הרופאים לא התרשלו הינה בהתאם לפסיקה לפיה רופא לא התרשל במצב בו פעל לפי האסכולה המקובלת בעת הרלוונטית לאירוע, הגם שהיו בנמצא אסכולות נוספות. אמנם הבחירה בין אסכולות חייבת להיות מבוססת על הפעלת שיקול דעת וע"פ המקובל באופן החלטת החלטות, אך במקרה דנן לא הוכח שבשיקול דעת הרופאים נפל פגם כלשהו.

עא 8123/10 אנואר נ' המרכז הרפואי שערי צדק ואח'