רפאל אלמוגמטרת מרבית הניתוחים האסתטיים היא להביא לשיפור המראה החיצוני, כאשר במקרים רבים, לוקח למטופל זמן רב לפני שהוא מקבל את ההחלטה לעבור את הניתוח וכיוון שלא מדובר בניתוח חירום ישנה חובה מוגברת מצד הרופא המנתח לעשות את כל הבדיקות הנחוצות כדי לוודא כי המטופל אכן מתאים לניתוח וכי הוא מודע לכל הסיכונים והסיבוכים האפשריים בניתוח שכזה. שכן אחרת עשוי הרופא להימצא במרכזה של תביעה בין רשלנות רפואית כפי שאירע במקרה זה.
כיצד יתכן כי מטופל עם שהגיע לניתוח פלסטי לשם הסרת צלקת בפניו יצא מהניתוח במצב גרוע יותר ועם צלקת מכוערת מכפי זאת שהייתה לו קודם לכן?
גבי (שם בדוי) נפצע באזור הלסת השמאלית באירוע ירי ובעקבות זאת נותר עם צלקת באזור הסנטר ומתחת לגרון, כאשר אחרי שנים ממקרה מהפציעה החליט גבי לעבור ניתוח פלסטי להסרת הצלקות בפניו ופנה לבית החולים וועדה שדנה בעניינו ולאחר בדיקה, קבעה כי קיימת אפשרות לתקן את מראה הצלקות שבפניו בניתוח שצריך להיות בהרדמה כללית ובמסגרתו תבוצע כריתה של האזור המצולק בפנים ויושתל במקום עור.
קודם לניתוח פנה גבי למומחה פה ולסת כדי שזה יבדוק אם אכן אפשרי שהוא יעבור ניתוח בפניו והרופא אישר כי אין מניעה לבצע את הניתוח. כחמישה חודשים לאחר מכן נקבע מועד לניתוח ולאחריו התברר כי נותרה בפניו של גבי צלקת עבה וכואבת והמצב של הפנים הוחמר יותר ממה שהיה קודם לניתוח.
הוגשה תביעה בגין רשלנות רפואית – האם היה כישלון בניתוח? האם הוסבר לגבי על הסיכונים האפשריים בניתוח?
התביעה הוגשה בפני בית המשפט השלום ובה נטען על ידי גבי התובע, כי רופאי הוועדה הרפואית בבית החולים הסבירו לו כי לאחר הניתוח יישאר רק פס קטן ביותר ומדובר בניתוח הדורש רק אשפוז יום כך שכבר יומיים לאחריו הוא יוכל לשוב לעבודה דבר שלא היה אפשרי לאור אי הצלחת הניתוח.
בנוסף טען גבי כי לא הייתה הסכמה מדעת לטיפול, שכן לא הוסבר לו על אפשרויות טיפול נוספות לתיקון הצלקת בפניו והוא אף קיבל הבטחה כי הניתוח יוביל לתוצאות טובת ועל סמך זאת הוא נתן את הסכמתו לעבור את הניתוח. עוד נטען כי לאחר הניתוח הוא נותר עם צלקת עבה ומגרדת ורגישות במקום ובמורד הצוואר הייתה נוצרה צלקת שלא הייתה קיימת קודם לניתוח והוא כלל לא נתן הסכמתו לבצע ניתוח באזור זה.
לטענת גבי, לו היו הרופאים מסבירים לו כי קיימת אפשרות כי הניתוח יכשל או שיחמיר את המצב, סביר להניח כי לא היה מסכים לעבור את הניתוח.
המומחה הרפואי מצד התובע גבי קבע כי הייתה רשלנות בניתוח בכך שלא הוצעו חלופות טיפול אחרות וכי בעקבות כישלון הניתוח מצב מראה הפנים הוחמר ונגרם לגבי עיוות באזור הסנטר והלסת התחתונה.
לטענת הצוות הרפואי, גבי נבדק קודם הניתוח על ידי שלושה מומחים רפואיים בבית החולים וקיבל את כל המידע הדרוש ובאופן המפורט ביותר בכל הנוגע להליך של הניתוח ולסיכונים הכרוכים בו, כמו גם חתם על טופס הסכמה לביצוע הניתוח תוך שהוא מודע להחלטתו זו.
דבריו של הרופא המומחה של בית המשפט
המומחה מטעם הנתבעת, קבע כי שיטת הטיפול שבחר בית החולים הייתה המתאימה ביותר לאור מצב הצלקות שבפניו של גבי וכי הצלקת שנותרה בפניו היא לא בשל הניתוח שעבר אלא בעקבות ניתוחים משחזרים שעבר עוד קודם לניתוח זה. לטענת הצוות הרפואי אם כן, הצלקות אינן נובעות מרשלנות הטיפול.
בהתאם לחוות דעת המומחים הרפואיים והעדויות, קובע בית המשפט כי הטיפול שניתן לגבי היה רשלני שכן הרופאים בחרו בשיטת טיפול שאינה מתאימה למצבו נוכח גילו הוחמר באופן משמעותי לאחר הניתוח.
בית המשפט אינו מקבל את הטענה לפיה לא הובטח לגבי כי תוצאות הניתוח תהיינה חיוביות, שכן לא יתכן ולא סביר שאדם אשר היה שנים חי עם צלקות בפניו והחליט לבסוף לעבור ניתוח, יסכים למהלך זה מבלי שידע כי הסיכוי להצלחתו גבוה ביותר, שכן מדובר באזור החשוף והפגיע ביותר שישנו.
דבריו ופסק דינו של בית המשפט
עוד קבע בית המשפט כי לא הייתה הסכמה מדעת לטיפול ולא ניתן לגבי התובע הסבר מלא בכל הנוגע לסיכונים האפשריים בניתוח או מידע בנוגע לחלופות טיפול אחרות ואולי אף מתאימות יותר, כדי שהוא יוכל לקבל את החלטה הטובה ביותר בנוגע לשיטת הטיפול העדיפה בעבורו.
זאת ועוד, בית המשפט קיבל את חוות הדעת הרפואית מצד התובע לפיה הצלקות לא היו ניתנות לשיפור בצורת הטיפול שנעשתה ולפיכך היה על הצוות הרפואי להסביר לגבי כי הסיכוי להיטיב את מצבו קטן ביותר ואף לקבל החלטה שלא לבצע את הניתוח ולא כפי שהם בחרו לעשות.
בית משפט השלום קבע אם כן, כי הצוות הרפואי התרשל בטיפול ובעקבות זאת הסב לגבי התובע נזקים רבים שגרמו להחמרה במראה החיצוני וקושי בהתנהלות המקצועית ובעבודה עם אנשים ולפיכך יש לקבוע לו נכות בשיעור של 10% ופיצוי כספי של כ – 440,000 ₪.
תא (ת"א) 15849-08
תגובות אחרונות