רפאל אלמוגמי מאיתנו אינו חושב על ניתוח פלסטי לשיפור מראנו החיצוני? האם תמיד התוצאה היא כפי שחלמנו? האם חובה על המנתח הפלסטי לידע אותנו על כל הסיכונים הצפויים? האם אנו יכולים לקבל פיצוי עבור נזקים שנגרמו לנו עקב ניתוח פלסטי? ביהמ"ש קבע כי חובת הגילוי בניתוח אסתטי גבוהה מחובת הגילוי בניתוח הכרחי, ופסק לאשה פיצוי עקב נזק גוף שנגרם לה כתוצאה מהפרת חובה זו.
הרופא הבטיח ללא צלקות אך לא עמד במילה
מעשה שקרה לאשה בת 21 שפנתה למנתח פלסטי על מנת שיבצע בה ניתוח למתיחת עור הבטן הרפוי לאחר לידת תאומים מספר חודשים קודם לכן. בהתייעצויות עם הרופא שקדמו לניתוח הוא הבטיח לה כי לאחר הניתוח העור ייראה מתוח ויוותר ללא צלקות, או לכל היותר, כפי שהעידה בתצהיר מאוחר ללא צלקות נראות לעין. ביום הניתוח, חתמה על טופס הסכמה לניתוח. לאחר הניתוח ראתה האשה כי בבטנה נותרו צלקות מכוערות, ביניהן צלקת אנכית אותה המנתח לטענתה, לא הזכיר כלל לפני הניתוח. הרופא הסביר לה כי הצלקת האנכית נוצרה באופן בלתי מתוכנן בגלל צלקת הפירסינג הקודמת שבטבורה שאילצה אותו לבצע חיתוך נוסף שיצר צלקת אנכית. כמו כן סבלה האשה לאחר הניתוח מכאבים עזים שהקשו על תפקודה.
המטופלת חזרה אל הרופא לתיקון הצלקות
מספר שבועות לאחר מכן פנתה הנתבעת לרופא בבקשה לתקן בניתוח נוסף את הצלקות שנותרו , והוא הסכים לפנים משורת הדין כדי להיטיב את האסטטיות של הצלקות, ללא שהודה כלל כי הייתה רשלנות בניתוח הראשון.
האישה תבעה בנזיקין את הרופא ואת השירותים הרפואיים במסגרתם עבד על רשלנות במהלך הניתוח הראשון, כאשר לטענתה הניתוח לא בוצע במיומנות הדרושה וגרם לה לצלקת ולכאבים עזים שהקשו על תפקודה. בנוסף טענה כי הנתבע הפר את חובת הגילוי שבחוק זכויות החולה בכך שלדבריה הוחתמה על טופס הסכמה לניתוח ללא שהרופא היה נוכח וללא שגילה לה את הסיכונים הצפויים, והדבר מהווה הסכמה לניתוח שלא מדעת, כי נפגעה יכולתה להחליט באופן מושכל על ביצוע הניתוח.
עקב העוולות היא תובעת מהרופא פיצוי בגין הסבל והכאב שעברה, הכוללים סבל פיזי וסבל נפשי עקב כך שגופה כוער. התובעת טענה כי בשל הצלקות נמנעה מללכת לים ולברכה , נפגעו יחסיה עם בעלה במשך שנתיים עקב ירידת דימוי הגוף, כי התביישה לחשוף את גופה לעיני בעלה, ואף נזקקה לטיפול פסיכולוגי. כמו כן עתרה לפיצוי בגין העזרה לה נזקקה לאחר הניתוח כולל עזרה בטיפול בילדיה, בגין הפסד שכר שנגרם עקב אי יכולתה לעבוד לאחר הניתוח, ועבור רכישת ביגוד. כן דרשה התובעת החזר התשלום ששילמה עבור הניתוח.
דבריהם של הרופאים הנתבעים
הנתבעים הכחישו את טענת ההתרשלות וטענו כי פעלו במיומנות גבוהה ובהתאם לסטנדרטים המקובלים, וכי בהתחשב במצב התובעת הגיעו לתוצאה טובה. לפני הניתוח נערכו שתי פגישות התייעצות בהן בדק הרופא את התובעת ביסודיות ואף הפנה אותה לביצוע בדיקות קדם ניתוחיות. כמו כן טען הרופא כי הניתוח עצמו בוצע בטכניקה מתאימה בהתאם למצבה הגופני של התובעת שהייתה מעשנת כבדה, ורק עקב צלקת הפירסינג שבטבורה, נדרש להוסיף חיתוך שגרם לצלקת אנכית.
לאחר הניתוח בטנה של התובעת הייתה מתוחה כיאות, עובדה שמצביעה על ניתוח מושלם. בנוסף הכחישו הנתבעים כי הפרו את חובת הגילוי שבחוק זכויות החולה כלפי התובעת וטענו כי הרופא היה נוכח בחדר עת חתמה התובעת על טופס ההסכמה, וכי הסיבוכים והסיכונים בעקבות הניתוח הוסברו לה בצורה ברורה ומפורשת.
דבריו של בית המשפט
בית המשפט דחה את טענת ההתרשלות שהעלתה התובעת וקבע תוך הסתמכות על קביעותיהם של שני מומחים מטעמו כי הגם שנותרה לתובעת נכות אסתטית קלה בשיעור 6% הניתוח בוצע ללא דופי, הצלקת שנותרה היא תוצאה סבירה לחולה מעשנת, והנתבע פעל כנדרש. גם השופטת עצמה התבוננה בצלקת וקבעה כי היא תואמת לחוות דעתם של מומחי ביהמ"ש, וקבעה כי הרופא לא התרשל בניתוח.
עם זאת קיבל בית המשפט את טענת התובעת לענייו הפרת חובת הגילוי. הגם כי ביהמ"ש קיבל את טענת הרופא כי הוא ציין בפני התובעת מספר פעמים מהם הסיכונים והסיבוכים שעלולים להיווצר בשל הניתוח כולל היוותרות צלקת רוחבית, וכי היא חתמה על טופס ההסכמה בנוכחותו, קבע ביהמ"ש כי הרופא הפר את חובת הגילוי שבחוק זכויות החולה שכן בניתוח קוסמטי קיימת חובת גילוי יותר רחבה מאשר בניתוח דחוף והכרחי, וביהמ"ש לא שוכנע כי הנתבע הסביר באופן מספיק ברור את האפשרות לצלקת אנכית ארוכה במיוחד עקב צלקת הפירסינג על אף שהסביר אפשרות זו באופן כללי.
פסק דינו והמילה האחרונה של בית המשפט
ביהמ"ש קבע כי כתוצאה ישירה של הפרת חובת הגילוי נותרה התובעת עם נזק גוף הכוללים 6% נכות אסטטית עקב הצלקת ו -5% נכות נפשית , אך בפועל נכות נפשית זו אינה בעלת משמעות תפקודית. גם העובדה שעברה עוד ניתוח פלסטי אסתטי במטרה להגדיל את החזה , מעידה על אי הותרת טראומות נפשיות מהניתוח.
לאור האמור לעיל מצא ביהמ"ש לנכון לפצות את התובעת בסך 50,000 ₪ הכוללים פיצוי בגין כאב וסבל והחזר חלקי עבור עלות הניתוח.
ת"א 1098-06 נווה נ' שרותים רפואיים בע"מ ואח'
[ois skin="skin2"]
תגובות אחרונות