האם יש עילה לתביעה במקרה של אי הפניה לבדיקה ?

אחד התחומים שמתפתחים במהירות הגבוהה ביותר בעולם המשפט הישראלי הוא התחום הרחב של רשלנות רפואית. בניגוד למה שמקובל לחשוב, רשלנות רפואית לא תמיד עוסקת בטעויות שהתרחשו בזמן ניתוח, ישנן אינספור תביעות שהוגשו גם כנגד רופאים שלא הפנו את המטופלים שלהם לבדיקה המתאימה ובעקבות כך ניתן להם טיפול שגוי או שנוצר עיכוב במתן הטיפול המתאים. במקרים כאלו דן המאמר שלפניכם.

כל רופא משפחה נתקל במספר מקרים במהלך יום עבודתו בהם מתלוננים המטופלים שלו על מיחושים שונים או על בעיות רפואיות שונות. לפי גישה אחת יש לערוך למטופל כל בדיקה אפשרית על מנת לברר בדיוק רב מה הוא המקור לתלונות. גישה אחרת טוענת שלא כל מטופל צריך להעביר סדרת בדיקות מקיפה, ראשית כיוון שמדובר על בדיקות שעלותן גבוהה ואז הרופא למעשה מבזבז כספים לחינם ובנוסף הדבר יכול להיחשב כטרטור לדידו של המטופל.

אי לכך, על הרופא המטפל לאזן מצד אחד בין הצורך לרדת לפשר הבעיה ומצד שני להיזהר שלא לשלוח את המטופל לבדיקות מיותרות. רק על מנת לסבר את האוזן, ישנן בדיקות הדמיה שונות שדורשות זמן המתנה של מספר שבועות ועלותן יכולה להגיע לאלפי שקלים.

הרופא צריך להסתמך על ניסיונו, על הידע שלו ועל היכולת שלו לדלות כמה שיותר פרטים על הבעיה של המטופל. בסופו של דבר עליו להחליט האם לשלוח אותו לבדיקה אבחונית זו או אחרת או פשוט לשלוח אותו לביתו עם הנחיות לנטילת תרופות מסוימות או להתנהגות מסוימת. כפי שאתם מבינים, ישנם לא מעט מקרים בהם ההימנעות של הרופא משליחת המטופל לבדיקה, יכולה להסתיים בתביעה בגין רשלנות רפואית.

מקרים לדוגמא

א.ד הייתה מורה לפיתוח קול במשך שלושים שנה כשיום אחד החלה לסבול מכאבים חזקים באזור הגרון. לאחר שלקחה מנוחה של שבועיים מעבודתה והכאבים עדיין לא פסקו , פנתה לרופא המשפחה שלה וביקשה את עזרתו. רופא המשפחה החליט כי מדובר בסך הכל במקרה של צרבת קשה והנחה אותה ליטול טבליות סידן כדי להקל על הכאבים. לאחר חודש שבה אל רופא המשפחה וטענה כי הכאבים לא חלפו למרות שהשתמשה בטבליות לאחר כל ארוחה ולמרות שהקפידה שלא לשכב במאוזן לאחר האוכל, לאכול בתנוחת ישיבה זקופה ולאכול לאט ככל האפשר כפי שהנחה אותה.

הרופא החליט לערוך לה משטח גרון כיוון שהאמין שמדובר בדלקת גרון ותו לא. כשהגיעו תוצאות הבדיקה, התברר שאין לתובעת דלקת גרון ובכל זאת רשם לה הרופא המטפל אנטיביוטיקה במינון גבוה למשך עשרה ימים. בצר לה, פנתה התובעת לרופא משפחה אחר שהפנה אותה לבדיקת גסטרוסקופיה. בבדיקה התגלה גידול ממאיר באזור הוושט של התובעת שגדל לממדים כאלו שלא אפשרו להוציאו בניתוח. התובעת נאלצה לעבור סדרה של הקרנות במשך חודשיים תמימים וכן לעבור סדרה של טיפולים כימותרפיים ובסופו של דבר החליטה לתבוע את רופא המשפחה. עורך דינה הצליח להוכיח כי המטפל פעל שלא לפי הפרקטיקה המקובלת והקל ראש במצבה של האישה. לפיכך פסק לה בית המשפט פיצויים על סך מאה וחמישים אלף שקלים.

המוות שיכול היה להימנע על ידי בדיקה פשוטה

ג.ב ילדה את בתה הראשונה בגיל 36 לאחר שהייתה בהיריון במשך 36 שבועות בלבד. התינוקת יצאה לאוויר העולם בלידה רגילה לאחר שלושה ימים בהם שכבה היולדת בבית החולים בשל צירים מוקדמים. מספר שעות לאחר הלידה, פיתחה התינוקת שזה עתה נולדה קשיי נשימה, הכליות שלה קרסו והצוות הרפואי נותר חסר אונים לנוכח ההידרדרות המהירה במצבה. בתביעתה טענה היולדת כי לו היו מנסים לאתר את הסיבה ללידה המוקדמת, היו מגלים בבית החולים כי היא נגרמה בעקבות כך שהייתה נשאית של סטרפטוקוקוס בי. מדובר על זן אלים של סטרפטוקוקים שעלולים להוביל ללידה מוקדמת ולגרום נזק לתינוק הנולד. מאחר והילדה והאם לא נשלחו לבדיקה הפשוטה הזו, התינוקת נפטרה פחות מיממה מהרגע בו יצאה לאוויר העולם.

הטרגדיה הנוראית הזו הייתה יכולה להימנע לו רק היו מבררים את העניין בזמן שכן הטיפול במחלה הוא פשוט מאוד, מתן אנטיביוטיקה ותו לא. בית המשפט פסק לטובת התובעת פיצויים על סך חצי מיליון שקלים.
כפי שאתם מבינים, רשלנות רפואית יכולה ללבוש פנים רבות. ישנה חשיבות גבוהה ביותר להתאמה מושלמת בין עורך הדין שמטפל בתביעה שלכם לבין נושא התביעה כיוון שכל עורך דין בתחום מתמחה בסוג אחר של תביעות.