רפאל אלמוגכאשר חולה פונה לקופת חולים ומקבל טיפול תרופתי על מנת לטפל בבעיה כלשהי ממנה סובל, הוא סמוך ובטוח כי הרופא המטפל בחן היטב את הטיפול התרופתי המוצע לו תוך לקיחה בחשבון את מצבו הבריאותי הכללי, שכן ידוע כי תרופות מסוימות אשר נועדו לטפל בבעיה מסוימת יכולות להחמיר ולהחריף בעיה אחרת שקיימת אצל החולה. נשאלת השאלה מה קורה כאשר תרופה שקיבל חולה לטיפול במחלה מסוימת החריפה בעיה אחרת אשר היתה אצלו, ובעקבות כך מצבו הרפואי הידרדר עד מאוד, האם ניתן לומר שבמצב כזה הרופא המטפל יהא אחראי ברשלנות רפואית?
כיצד אובחן המטופל?
מעשה ב-א' יליד שנת 1961 אשר אובחן בחודש אפריל 1997 כסובל ממחלת וגנר שהינה מחלה נדירה שסיבתה אינה ברורה ומאופיינת בדלקת שאינה זיהומית בכלי דם הנמצאים באזורים שונים, וביטוייה במיוחד בפגיעות בריאות, בפרקים בכליות ובעור. א' עבר ביופסיה שהדגימה כי הכליות מעורבות במחלה זו, והוא החל להיות מטופל בתרופות. הטיפול בתרופה הצליח, ובהמשך טופל א' בתרופות נוספות, וביניהן NSAIDS .
מה קרה במהלך 6 שנים?
בחודש נובמבר שנת 1997 עבר התובע להיות מטופל בקופ"ח מאוחדת. בחודש דצמבר שנת 1998 חרף התרופות שקיבל היתה התלקחות נוספת של המחלה עם מעורבות של הריאות וא' אושפז, טופל ושוחרר עם המלצה להמשך הטיפול התרופתי.
בנובמבר שנת 1999 התגלו אצל א' סימנים של הצטלקות בכליות, ובמהלכו של חודש מאי שנת 2003 אבחנו הרופאים הידרדרות חריפה במצב תפקודן של הכליות שלו.
הוא אושפז בבית החולים הדסה, שם נשללה התלקחות מחלת וגנר, והודגמו דווקא ממצאים העשויים לתאום לנזקים תרופתיים בכליה בשל השימוש בתרופות מזן NSAIDS שנרשמו לו במהלך הטיפול כמה פעמים החל משנת 2000 עד שנת 2004.
ההשלכות לאחר הטיפול הרשלני
מצב כליותיו הדרדר בהמשך עד אי ספיקת הכליות שהיתה סופנית. הוא טופל בדיאליזה ועבר לבסוף בהצלחה בחודש ספטמבר שנת 2005 השתלת כליה. לאחר ההשתלה נשאר א' מוגבל בתפקודו ונאלץ לקבל תרופות לדיכוי המערכת החיסונית, ואי לכך נותר חשוף לזיהומים שונים. הוא טופל בסטרואידים, שאף להן היתה השפעת לוואי על תפקודו כגון השמנה, עייפות ובעיות לחץ דם.
שלב התביעה וטענות התובע
התובע הגיש כנגד קופ"ח מאוחדת תביעת רשלנות רפואית בה טען כי הרופאים אשר בחרו לרשום לו את התרופה מסוג NSAIDS התרשלו בכך שלא התייעצו עם מומחה נפרולוגי טרם הגיעו להחלטה להשתמש בתרופה, וזאת לנוכח ידיעתם כי לתובע מחלת וגנר אשר עלולה לגרום לפגיעה כלייתית, מה גם שאכן המחלה שלו בפועל פגעה בכליותיו.
לטענתו, על הרופאים היה לדעת כי טיפול בתרופה זו יכל לגרום למותו בכך שתסכן ותחמיר את מצב כליותיו, ואכן בסופו של יום הדרדר מצבן עד הצורך בהשתלה.
התובע הוסיף כי עקב רשלנות רפואית זו קטנו סיכויי החלמתו באמצעות טיפול תרופתי קבוע שהיה משמר את תפקוד הכליות, מקנה איכות חיים ומונע את הצורך בהשתלה.
לבסוף טען התובע כי לפני שהחלו הרופאים בטיפול זה לא ניתנו לו כל הסברים על טיב התרופה ועל הסיכונים הטמונים בנטילתה, וזאת במיוחד לנוכח מצבו של תפקוד הכליות שלו. התובע ציין כי הרופאים אף לא הציעו לו כל אלטרנטיבות טיפוליות אחרות.
דבר ההגנה
מנגד הכחישה הנתבעת את המיוחס לה וטענה כי לא היה רבב בהתנהלותם של רופאיה. לטענתה מצב הכליות הרע של התובע נבע בלעדית ממחלת וגנר ממנה סבל זמן רב, מחלה אשר מביאה בעצמה באופן טבעי להידרדרות שהינה איטית של הכליות עד להזדקקות להשתלה.
לטענתם התרופה NSAIDS ניתנה לו מספר בודד של פעמים לזמן קצר במינון שהינו נמוך לצורך הקלה על סבלו, וזאת תוך הצגת אלטרנטיבות תרופתיות אחרות להקלה בכאביו.
הנתבעת אף טענה כי לא הוכח בכל מקרה שהתובע אכן השתמש במרשמים שניתנו לו לתרופה זו ונטל אותה.
מה אומר בית המשפט?
ביהמ"ש קיבל את התביעה וקבע כי למרות שלא קיימת היתה התוויה גורפת ומוחלטת נגד השימוש בתרופות מזן NSAIDS בחולי וגנר במצב כמו זה של התובע, הרי הסיכון בנטילת תרופה זו דרש הימנעות מנתינת התרופה במידת האפשר תוך ניסיון למצוא אלטרנטיביות תרופתיות אחרות לחולים עם בעיה בכליות, וזאת תוך מעקב רפואי אחריהם.
ביהמ"ש ציין כי במקרה דנן לא הוכח ע"י הנתבעת כי הרופאה המטפלת ערכה מעקב רפואי אחר התובע במהלך הזמן שנטל את התרופה, ויתרה מכך בתיקו הרפואי של התובע לא נמצאה כל התייחסות לתרופות אחרות מסוג אחר שהוצעו לו, מה שמותיר רושם כי לא הוצעו כאלו. התנהלות זו לא תואמת רופא סביר ומהווה הפרה של חובת זהירות כלפי התובע.
ביהמ"ש אף קבע כי קיים קשר סיבתי בין התרופה לבין הידרדרות מצבן של הכליות. לקביעתו היה על הרופאים המטפלים לצפות שעקב תפקודן הלקוי ממילא של הכליות אצל התובע יכול להיגרם לו נזק חריף לכליות עקב השימוש בתרופה.
לבסוף ציין ביהמ"ש כי מחומר הראיות אף נלמד כי לתובע לא הוענקו הסברים מלאים וברורים בנוגע לסיכונים הטמונים בשימוש בתרופה הנ"ל לנוכח מצב הכליות שלו, ומשכך הנתבעת הפרה את הוראות חוק זכויות החולה.
ת"א 1167-09 א.א. נ' קופת חולים מאוחדת
ניתן ביום 11.10.12
תגובות אחרונות