רשלנות רפואית – גרימת נזק כתוצאה מהפסקת הטיפול התרופתי

בעקבות אירוע טרור הגיעה פלונית לבית החולים "הדסה" כשהיא סובלת מחבלה בביטנה בעקבות חדירת מסמר ומכווית נרחבות בכל גופה. הצוות הרפואי של בית החולים החליט כי יש להעניק לה טיפול אנטיביוטי מיידי ולהעבירה לחדר הניתוח באופן דחוף. בניתוח שבוצע בה, נכרת חלק מהמעי ונוצר פתח הזנה מלאכותי בין הקיבה לדפנות הבטן. היות ומצבה הרפואי החל להשתפר לאחר הניתוח, הורה הצוות הרפואי על הפסקת נטילת האנטיביוטיקה, אולם כעשרה ימים לאחר הפיגוע, בעודה שוהה בבית החולים, לקתה פלונית בדום לב. לאחר שהוחזרה לה נשימתה וליבה חזר לתפקד, הועברה המטופלת למחלקת טיפול נמרץ, שם אובחנה כסובלת מתסחיף ראיתי (מצב במהלכו נחסם העורק הראשי של הריאה על ידי חומר, כגון קריש דם, שזרם דרך מחזור הדם). לאחר מספר ימים בהם המשיך להיות מצבה של המטופלת קשה, נמצא כי נגרם לה נזק מוחי בעקבות דילול באספקת חמצן למוח, אשר נגרמו בעקבות חיידקים שהגיעו לאיזור המוח עם מחזור הדם וגרמו לזיהומים.

רק לאחר כשנה שוחררה פלונית לביתה, כאשר היא סובלת מקשיים בריכוז, מעייפות, מפגיעה ביכולת הדיבור, מבעיות זיכרון ועוד. בגין נזקים אלו הגישה פלונית כתב תביעת רשלנות רפואית במסגרתו ביקשה כי בית החולים הרשלן יפצה אותה על הנזק שגרם לה.

עיקר המחלוקת בניהול התיק בבית המשפט המחוזי, נסבה סביב שתי שאלות. האחת, האם הפסקת האנטיביוטיקה על ידי הצוות הרפואי הייתה מוקדמת מדי, כך שהיוותה רשלנות רפואית מצידם והשניה נגעה לאופן שבו טופלה פלונית במהלך היממה שקדמה לאירוע דום הלב ממנו סבלה. ודוק, על פי הטענות שנפרסו בכתב התביעה, אילו היה מבוצע טיפול נאות בפלונית, אפשר היה לאבחן את התסמינים ממנה היא סבלה בזמן ולמנוע את הנזקים מהם היא סובלת כיום, כמפורט לעיל.

בית המשפט אימץ את טענות כתב ההגנה, לפיהן מתן טיפול אנטיביוטי למטופל במשך חמישה עד שבעה ימים עומד בסטנרטים הרפואיים המקובלים ואינו מהווה רשלנות רפואית מצידו של הצוות הרפואי. יחד עם זאת, בית המשפט פסק כי הבחירה להפסיק את מתן האנטיביוטיקה בנסיבות הספציפיות הנוגעות למצבה הרפואי של פלונית סטתה מהפרקטיקה הרפואית במקובלת והיוותה, הלכה למעשה, רשלנות רפואית. בהקשר זה, בית המשפט התמקד באופן שבו החליט הצוות הרפואי על הפסקת הטיפול האנטיביוטי והתחלת טיפול אחר והביע ביקורת על כך שלא נעשה כל ייעוץ במומחה למחלות זיהומיות.

יש לך שאלה בנושא רשלנות רפואית ? פנה אלינו כעת ואנו נסייע לך בבירור זכויותיך

בכל הנוגע ליסוד הקשר הסיבתי שבין אותה רשלנות רפואית לנזקיה של התובעת, נקבע כי החיידק שהתרבה בדמה של התובעת היה רגיש לסוג האנטיביוטיקה שניתנה לה ועל כן ניתן לקבוע כי אילולא ניתנה ההוראה על הפסקת הטיפול האנטיביוטי, לא היה נוצר החיידק בדמה ובהמשך לכך, כל נזקיה היו נמנעים.

בנוגע לטיפול שניתן לפלונית עובר לאירוע דום הלב, נקבע כי הרופא התורן היה צריך לחשוד כי פלונית סובלת מירידה באספקת החמצן ארבע שעות לפני שארע לה האירוע האמור. אשר על כן, גם בהקשר זה קובע בית המשפט את התרשלותו של בית החולים ובהמשך לכך קבע כי עליו לפצות את פלונית בפיצוי הולם. לא למותר לציין כי בית החולים הגיש ערעור לבית המשפט העליון על ההחלטות האמורות, אולם ערעורו נדחה במלואו.