רפאל אלמוגהמטופל סבל מכאבי ראש חוזרים ונשנים והבדיקות הראו על פגיעה מסוימת בכלי הדם במוח, אשר לא מצריכה ניתוח. כאשר הכאבים חזרו נעשו בדיקות נוספות וניתנה לו המלצה לניתוח. כאשר הגיע המטופל להתייעצות נוספת, קבע הנוירוכירורג כי עליו לעבור ניתוח במוח וזאת מבלי להתייחס לבדיקות החדשות ומבלי להתייעץ עם רופאים נוספים. בעקבות הניתוח הפך המטופל לנכה ב- 100%. הוגשה תביעת רשלנות רפואית לבית המשפט המחוזי וזה קבע כי הרופא ובית החולים התרשלו בטיפול הרפואי שניתן, שכן לא היה מדובר בניתוח דחוף והיה צורך לעשות בדיקה מעמיקה ולבחון אופציות טיפול חלופיות. כמו כן, לא התקבלה הסכמה מלאה לטיפול ולא התקבל הסבר על הסיכונים ולכן נפסק על ידי בית המשפט כי הייתה רשלנות רפואית ויש לפצות את המטופל בסכום כספי של קרוב למיליון וחצי ₪!
הרופא ביצע ניתוח מיותר במוחו של המטופל וגרם לו לנכות של 100% – בית המשפט המחוזי קובע כי הרופא התרשל ונקבע למטופל פיצוי כספי של קרוב למיליון וחצי ₪!
טיפול מורכב דורש התייעצות של הרופא המטפל עם מומחים בתחום כדי שאלו יסייעו לו בקבלת החלטה בנוגע לטיפול המתאים ביותר, וזהו חלק מהסטנדרט הרפואי הנדרש. כמו כן יש לקבל את הסכמת המטופל לכל הליך, והסברה מלאה ומקיפה של הסיכונים הכרוכים בשלבים השונים כדי שהמטופל יוכל להחליט איזו טיפול הוא רוצה לעבור, אם בכלל. במידה והרופא מבצע ניתוח או כל הליך רפואי בלי להתייעץ עם רופאים נוספים או אינו מקבל הסכמה שלימה ומלאה לטיפול, הוא עשוי להיתבע בגין רשלנות רפואית, כפי שאכן אירע במקרה זה.
כיצד יתכן כי רופא ביצע ניתוח מוח מבלי לבדוק את תוצאות הבדיקות או להתייעץ עם רופאים נוספים וגרם למטופל לנכות של 100%?
גבריאל (שם בדוי) החל להרגיש בכאבי ראש בלתי פוסקים ופנה לבית החולים, שם עבר בדיקת סי.טי ובה נמצא כי הוא סובל ממחלת דם בפנים המוח אך לא ניתן כל טיפול, משום שמצבו של גבריאל השתפר מאוחר יותר. כעבור כשנה חזרו לתקוף את גבריאל כאבי הראש ובבדיקת סי.טי נמצא כי ישנו נגע באזור מסוים במוח ועם הממצאים הללו פנה גבריאל לרופאת המשפחה שהפנתה אותו לנוירולוג וזה הפנה אותו לעוד מומחה לקבלת דעה נוספת, כאשר בסופו של דבר נקבע כי עליו לבצע בדיקות MRI ו – EEG .
כעבור חודשיים, גבריאל איבד באופן פתאומי את ההכרה והובהל לבית החולים, אך בבדיקות שנעשו לא נמצא קשר בין המצב הנוירולוגי שלו לבין ההתעלפות ובדיקת סי.טי חיזקה את ההנחה הזו. במכתב לרופא המטפל החליט הנוירולוג כי יתכן שיש קשר בין ההתעלפות לבעיה הנוירולוגית וכי הוא ממליץ על ניתוח וכאשר הגיע גבריאל לבית החולים להתייעצות עם נוירולוג נוסף, הוא הפנה לבדיקת MRI ולמרות שטרם קיבל את תוצאות הבדיקה קבע מועד לניתוח.
כחודש לאחר מכן, אושפז גבריאל לשם מעבר הניתוח במוח, כאשר הרופא המנתח קבע כי הניתוח עבר בהצלחה, וזאת למרות שהעובדה כי לאחר הניתוח החל גבריאל לסבול מבעיות מוטוריות וקוגניטיביות וסבל משיתוק בחלק הימני של הגוף והתקשה לדבר.
האם הרופא התרשל או שמא מדובר בטעות אפשרית ? מה יקבע בית המשפט?
גבריאל הגיש תביעת רשלנות רפואית לבית המשפט המחוזי בטענה כי הנזקים מהם הוא סובל הם בשל רשלנותו של הרופא המנתח המשמש נוירוכירורג מומחה בבית החולים וזאת משום שהוא אבחן בצורה שגויה את המצב הרפואי ולא היה צורך לבצע את הניתוח, בנוסף, הוא לא התייעץ טרם הניתוח עם רופאים אחרים כמו גם זייף את טופס ההסכמה לניתוח ולא נתן הסבר מספק על המשמעות של הניתוח, הסיכון הכרוך בו, ועל טיפולים חלופיים אפשריים.
מנגד נטען על ידי בית החולים והרופא כי האבחון היה בהתאם למצב הרפואי שבו היה נתון גבריאל באותו הזמן, ולא ניתן לומר כי טעה הרופא בשיקול דעתו בהחלטה לבצע את הניתוח, בנוסף, נטען כי הוסבר לגבריאל על הסכנות והסיכונים שישנם בניתוח הזה וגם אם הייתה טעות בעצם ביצוע הניתוח, הרי טעות כזו לא נחשבת לרשלנות רפואית.
בית המשפט דן בעניין בהתאם לחוות דעת המומחים הרפואיים, וקבע כי בשל העובדה כי לא היה מדובר בניתוח דחוף, הרי היה צורך להתייחס לבדיקות החדשות ולהתייעץ עם רופאים נוספים, כמו גם לתת הסבר על הניתוח ועל הסיכונים הכרוכים בו, דבר שלא נעשה ולכן הרופא ובית החולים אחראים לנזק החמור שנגרם לגבריאל ועליהם לפצותו בסכום כספי הקרוב למיליון וחצי ₪.
תגובות אחרונות